חדשות כיפה

מאמר שלישי בסדרה: הגורל על שני השעירים

מה בין גורל לעשיית תשובה וכיצד הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הבחירה של האדם?הרב אברהם סתיו בטורו השלישי על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש

עבודת יום הכיפורים

צילום:

אין לך מעשה תמוה, מפתיע, זר לעולם הקרבנות, כמו הגורל המוטל על שני שעירי יום הכיפורים כדי לברור אחד מהם ל-ה' ואחד לעזאזל.

צמדים של קרבנות הם תופעה מוכרת בתורה, גם אם לא נפוצה במיוחד: קרבן היולדת מורכב משני עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת; גם המצורע מביא שתי ציפורים שאחת מהן נשחטת והשנייה משולחת על פני השדה.

במקומות אלו, התורה כלל לא טורחת לספר לנו כיצד בוררים כל אחת מן הציפורים לייעודה, ומן הסתם מדובר בהחלטה שרירותית של הכהן. מדוע אם כן יש צורך בטקס מדוקדק של גורל כדי להבדיל בין שעירי יום הכיפורים? ננסה להשיב על השאלה מתוך התבוננות בחיי היומיום שלנו: מתי אנו עושים שימוש בכלי של 'גורל'?

מקום אחד שבו הגורל עשוי לסייע בידינו, הוא כאשר אנו עומדים מול הכרעה שאין אנו מסוגלים לקבל בעצמנו. משל פילוסופי עתיק מתאר חמור הניצב מול שתי ערימות תבן זהות לחלוטין, ומת ברעב בשל חוסר היכולת לבחור ביניהן. חייו של אותו חמור יכולים היו להינצל אילו הפיל גורלות בין שתי הערימות. בדומה לכך, הגורל ביום הכיפורים עשוי לשקף את הדמיון המוחלט בין שני השעירים, שלא מאפשר דרך אחרת של בחירה.

באופן מעט שונה, אפשר להבין שהשימוש בגורל מבטא את הזכות השווה של שני הצדדים. כאשר שני יורשים או שותפים מחלקים ביניהם רכוש, הצעד הראשון הוא פיצול של הנכסים לשני חלקים שווים. אך מכיוון ששוויון גמור איננו בנמצא, הדרך ליישם את זכותם השווה לחלוטין של שני הצדדים היא לחלק את הנכסים על פי גורל (כפי שנעשה גם בכניסה לארץ ישראל). לפי הבנה זו, הגורל מבטא את הרצון להעניק ל'עזאזל', או ל'שטן', מעמד שווה לזה של ה' בעבודת היום. מעמד המעורר שאלות ותהיות רבות, אך נזכר פעמים רבות בדברי המקובלים.

האפשרויות השונות שהעלינו עד כה רואות את הגורל כחלק מתהליך הברירה והבחירה בין השעירים. אך על הבנה זו יש לשאול שאלה פשוטה: מדוע נעשית ההגרלה ביום הכיפורים עצמו? הרי את הבחירה בין השעירים אפשר היה לבצע גם קודם לכן!

עובדה זו, כמו פרטים אחרים הנוגעים למעשה הגורל (הצורך בכהן; השימוש בכלי שרת ועוד), עשויה ללמד על כך שהגורל איננו אמצעי חיצוני לבחירת ייעודם של השעירים, אלא חלק מהותי מתהליך העבודה שלהם. הדרך המקובלת לראות את שעירי יום הכיפורים, היא כשני קרבנות בעלי מסלולים שונים של עבודה. אך לדברינו יש לראות זאת באור אחר: כל אחד מן השעירים נכנס למעשה לאותו מסלול ממש, שבו מוטל עליו גורל המכריע אם ילך ל-ה' או לעזאזל.

הגורל, אם כן, איננו פרט טכני או שולי בסדר העבודה, אלא סיפור המסגרת המכונן של עבודת היום כולה. זהו סיפור על שני שעירים בעלי נקודת פתיחה זהה, שכל אחד מהם זוכה בגורל שונה לחלוטין המביא אותו לנקודת סיום שונה באופן קיצוני.

יש מן הראשונים שזיהו סיפור זה כמשל לסיפורו האישי של כל חוטא באשר הוא, ובלשונו של הרב סולובייצ'יק: "העבודה היא תאור פסיכודרמאטי של הסיטואציה הרוחנית ושל צרכיו הרגשיים של בעל התשובה". החוטא התחיל את דרכו בעולם בנקודת פתיחה חלקה ונקייה, בדיוק כמו כולם. אך עם הזמן העניינים התחילו להסתבך, לא תמיד באשמתו, עד שהגיע לנקודה הנוכחית, כשהוא מלא פשעים וחטאים בלי להבין איך בדיוק הספיק לצבור את כולם.

תיאור החטא כהגרלה איננו בריחה מאחריות. סדר העבודה כולו הוא תהליך של לקיחת אחריות על תיקון העבירות והשלכותיהן. אך בתחילת העבודה יש מקום גם למבט של חמלה על החוטא ועל הגורל שנפל בחלקו, ושל בקשת כפרה מתוך התמסרות וכניעה ליד ההשגחה העליונה.

לקריאת המאמרים שפורסמו בשנה שעברה

הכותב לומד ומלמד בישיבת הר עציון וחוקר בארגון רבני צהר

המאמר מבוסס על הספר "מבית לפרוכת - פשט עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים". ניתן להשיג בחנויות הספרים ובאתר 'מרכז הלכה והוראה', לפרטים: office@halachaed.org.il; 02-547-4542

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר