ללכת יומם ולילה 

ביציאת מצרים הלכו בני ישראל ביום ובלילה כדי שתהיה רציפות בכל ארבעים ותשעה הימים שמיציאת מצרים ועד מתן תורה. לרעיון של רציפות זו יש ביטוי בשני עניינים הלכתיים: ארבע כוסות שבליל הסדר וספירת העומר, כפי שמבואר בדרשה של השם משמואל.

חדשות כיפה הרב כרמיאל כהן 28/03/18 17:11 יב בניסן התשעח

ללכת יומם ולילה 
צילום: shutterstock

כאשר יצאו בני ישראל ממצרים הם הלכו ביום ובלילה ככתוב בתחילת פרשת בשלח: "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה (יג, כא). 
על הצורך בהליכה גם בלילה תמה השם משמואל (פרשת בשלח, שנת תרע"ב):
"ויש להבין, הלא כתיב "ואשא אתכם על כנפי נשרים" ומרעמסס לסוכות ק"ך מיל ובאו שם לשעה קלה, ומה יוסיף להם אם ילכו גם בלילה, הלא הליכתם לא היתה צריכה לשהיית זמן".

חז"ל (מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דפסחא, פרשה יד) ביארו שההליכה מרעמסס לסוכות לא נעשתה בזמן ריאלי אלא "כהרף עין"; כך כתב רש"י (על פי המכילתא) בפרשה הקודמת על הפסוק "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה" (יב, לז): "מרעמסס סכתה - מאה ועשרים מיל היו ובאו שם לפי שעה, שנאמר (שמות יט, ד) 'ואשא אתכם על כנפי נשרים'". לאור הדברים הללו תמה השם משמואל אם "הליכתם לא היתה צריכה לשהיית זמן" "מה יוסיף להם אם ילכו גם בלילה"?

ותשובתו של השם משמואל: "ונראה דהנה כל היציאה היתה בכוח "תעבדון את האלקים על ההר הזה", ועל כן בין כוס ג' שהוא נגד לשון של גאולה "וגאלתי" בין כוס ד' שהוא נגד "ולקחתי" שהוא מתן תורה לא יפסיק, שאם מפסיק הוא מורה ששני ענינים הם, ואינו כן שקשורים זה בזה, ואם לא זה לא היה זה. ועל כן כל מ"ט ימים עד מתן תורה כיומא אריכתא דמי, והליכת ישראל היתה מדרגא לדרגא עד שהתעלו להיות בעצמם נביאים, ואם לא היתה ההליכה גם בלילה היו מפסקי לילות מימים, ושוב לא היו כיומא אריכתא. וכמו כן לדידן שהספירה היא דוגמת ישראל שספרו במדבר למתן תורה צריך להיות בלי הפסק, ואם פסק שוב אינו סופר, ויש אומרים שאם שכח אפילו בלילה לבד הפסיד, והכל מטעם הנזכר לעיל". 

יציאת מצרים ומתן תורה "קשורים זה בזה", שהרי "כל היציאה היתה בכוח 'תעבדון את האלקים על ההר הזה'" כפי שנאמר למשה במעמד הסנה. בני ישראל לא סתם יצאו ממצרים, אלא יצאו כדי לקבל את תורת ה'. לכן צריכה להיות רציפות בכל ארבעים ותשעה הימים שמיציאת מצרים ועד מתן תורה, שיהיו כיום אחד ארוך. 

שני ביטויים הלכתיים יש לרציפות זו: חכמים קבעו שבליל הסדר אין להפסיק בין כוס שלישית לכוס רביעית. כוס שלישית היא כנגד לשון הגאולה "וגאלתי", וכוס רביעית היא כנגד הלשון "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים" שהכוונה היא למתן תורה, והפסקה ביניהן מראה "ששני ענינים הם, ואינו כן" שהרי היציאה ממצרים היתה מכוח מתן תורה, כאמור.

כמו כן בהלכות ספירת העומר נקבע שצריכה הספירה להיות ברצף ללא הפסק, ואם דילג על ספירת יום אחד, דהיינו שלא ספר בלילה וגם לא ביום שלמחרת, שוב אינו סופר עוד בברכה. ויש שסוברים (רבינו תם ור"י) שאפילו אם שכח לספור רק בלילה אינו סופר עוד בברכה. גם רציפות זו מורה על העניין האמור, שיציאת מצרים ומתן תורה "קשורים זה בזה".

בהמשך, מוסיף השם משמואל ביאור על דרך הרמז להליכה יומם ולילה: "ועל דרך הרמז יש עוד לומר, דיום מיוחס לזמן שהשכל בהיר הוא באדם, ולילה מיוחס לזמן שהשכל איננו מאיר, והנה ישראל יצאו במדת התמימות כדכתיב (ירמיהו ב, ב) "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", והיו באמונה חזקה, ואף שהשכל איננו מבין איך יחיה כל הקהל הזה בלי מזון ומחיה מכל מקום נמשכו אחר השם יתעלה וזוהי מדת לילה, ומטעם זה אנו אומרים 'אמת ואמונה' ערבית וכבר דברנו מזה, על כן היתה הליכתם ביום ובלילה להורות שאחת היא להם אם השכל יהיה מאיר או לא, הם נמשכין אחר השם יתעלה".

היום מסמל את הזמן "שהשכל בהיר הוא באדם", והלילה מסמל את הזמן "שהשכל איננו מאיר" ועל כן צריך אמונה חזקה בקב"ה. זה היה מצבם של ישראל ביציאת מצרים, שיצאו ללא צֵדה לדרך וכדברי רש"י על הפסוק "וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם" (יב, לט) – "מגיד שבחן של ישראל, שלא אמרו היאך נצא למדבר בלא צֵדה, אלא האמינו והלכו, הוא שמפורש בקבלה (ירמיהו ב, ב) 'זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה'".    

לכן, מבאר השם משמואל, הייתה הליכתם של ישראל ביום ובלילה, "להורות שאחת היא להם אם השכל יהיה מאיר או לא, הם נמשכין אחר השם יתעלה". 

ההימשכות אחר ה' אינה תלויה בהבנה שכלית של האדם, ההימשכות אחר ה' צריכה להיות בין "אם השכל יהיה מאיר או לא", בין אם הוא מבין ובין אם לא – רעיון זה נרמז, לדעת השם משמואל, בהליכה יומם ולילה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן