הנצח וההוד. "והנצח זו ירושלים וההוד זו בית המקדש".
"תכונת עמדתם של ישראל היא מושלמת בהיותה ממולאה בעז מלכותם, באפן הראוי להם להתעלות כפי ערכם, בתור עם גדול וקדוש, עם חכם ונבון, כשהם לעצמם. העז הלאומי של המלוכה מקושר עם ירושלים, ששם ישבו כסאות לבית דוד. החוסן הלאומי הישראלי פגש בדרכו מכשולים רבים, ועוד הוא עלול לפגוש, וכולם ינצח בעז ד' ויעמד לנצח.
נבדל מזה הוא רוח ד' אשר על ישראל, שהוא עתיד להיות לאור עולם. בו אין תכונת הפגישה של התנגשות להתפשט בכחו, כי לא נצטוינו לשאת חרב ומלחמה ולקרא בשם ד' לעמים לא ידעוהו, כי אם כאשר יגדל שם ישראל, ועמים רבים יראו את ההוד והתפארת הקדושה, ושלום העולמים הנמשך מהוד דעות נשגבות כאלה, שבהם רפודה קדושתן של ישראל, בלא פגישה של התנגשות, ובלא התגברות, ירוצו לבקש את ד' א-להי ישראל. אם כן בית המקדש, מקום האורה, לא בנצח יתגבר, לא בהוראת נצוח, המורה התגברות של פגישה על ההתנגדות, כי אם בהוד הנתון עליו, ברוח החן והקדושה, לפניו יכרעו איים, ועמים רבים יבקשו פני ד' בהר ציון, על פי תביעה הבאה מהכרה פנימית מצדם, שזהו ערך פעולת ההוד, כהוד מלכות הנתון על מלך רב צדק ואביר חכמה, שמאהבה ורוממות נפש ירוצו הכל להכנס תחת דגלו". (עולת ראיה א,רלג, על פי עין איה ברכות ט,שיד)
כלומר, יש כאן שתי מדרגות שונות בתכלית. הצד הלאומי של ישראל – המלוכה, מופיע בדרך של עימות והתנגשות בינינו לבין אומות העולם. לכן כל חזרתנו לארץ ישראל ולירושלים מלווה במלחמות קשות ובעימותים, החל מתחילת שיבת ציון, ובמיוחד מאז ההצבעה באו"ם והכרזת העצמאות.
לעומת זאת, את ההשפעה הרוחנית של עם ישראל על אומות העולם הוא פועל בדרך של הקרנה ומפגש שלהם עם קדושתם של ישראל והשפעותיה בעולם. בשלב כזה, מעצמם הם יבקשו את ד' אלוקי ישראל.
המדרגה הזאת שייכת לבית המקדש. לכן מסביר הרב במקום אחר, שחורבנו מופיע כאשר עם ישראל מידרדר מהמדרגה שבה הוא יכול להשפיע על האומות: "בית המקדש נועד לא לפעול רק על ישראל לבדם, כי אם מפורש אמר שלמה בבנינו כי 'גם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל', כדי שיתפשט אור ד' וטובו בעולם.
מתי אמנם יוכל אור ד' וטובו להתפשט בעמים רבים, באופן שעל ידם יוטב גם כן מצב החברה האנושית שלהם? דווקא כשהמוסר היסודי עומד בישראל ברום עזו. אבל כשישראל נשפלים עד הדיוטא התחתונה של שפיכות דמים, איזה תעודה יוכל בית המקדש להביא לעולם, כי מה ילמדו העמים בראותם שהאורה לא חדרה עדיין במקומה להאיר את מחשכי החברה, ולהסיר את הנגע היותר עצום של רעת איש לרעהו להכרית חייו מן העולם, על כן בית המקדש חרב" (עין איה שבת ב,רל).
כנראה בגלל זה, לאחר מלחמת ששת הימים, כשבתשובה לשאלת הרצי"ה: מה נלמד כעת? ענה הרב חנן פורת: אולי הלכות בית הבחירה, ענה לו הרצי"ה, שיש לנו עוד הרבה זמן לעסוק בהלכות מלכים ומלחמותיהם.
יום ירושלים שמח