אני מודה לרבנים ולציבור על הדיון הער סביב דבריי ומבקש להגיב על דבריהם של הרבנים סתיו,עופרן וקפלן. ברור לכל הכותבים וזה שב וצץ מכל התגובות, שישנה בעיה ביחס לתורה ולימודה בציבור שלנו. אמנם נחלקו הדעות מה לעשות כדי לפתור את הבעיה. אולם למרות חילוקי הדעות אני שמח להיות בציבור שלא מתבייש להישיר מבט ולבקר את מומיו. רק באופן הזה ניתן להתקדם בבטחה.
מעולם לא טענתי שזו רק בעיה של כסף, אבל אם נשתמש בלשון ישיבתית, כסף הוא סימן ולא סיבה. אנחנו נכספים ומעריכים דברים מסוימים ואנו משקיעים בהם משאבים כציבור. כאשר ישנו דבר שאין בו את ההשקעה הראויה זה סימן לבעיה.
ההשוואה לעולם האקדמיה יש בה מימד מעניין אבל עוד לפני פתיחתן של מוסדות ההשכלה הגבוהה, מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו. חכמה בגוים תאמין, תורה אין בגויים. אני לא חושב שנכון במסגרת הזו לדון ביחסי תורה ומדע.
בהחלט ישנה בעיה של השמה במסגרות תעסוקתיות של לומדי תורה ותלמידי חכמים, לא כל אברך נפלא יכול להיות ר"מ או מורה הוראה. זו בעיה ואני לא יודע איך לפתור אותה כעת. יש רבנים אשר ממלאים שלושה או ארבעה תפקידים ולא בגלל שהם תאבי בצע אלא בגלל שהציבור אינו מוכן לוותר עליהם, ויש אשר בקושי מוצאים כדי מחייתם. ברור לי שיש לתת את הדעת לבעיה זו. יש לי כמה מחשבות אבל הן לא הבשילו לכדי פתרונות. הבעיה הזו אין בה כדי לפתור אותנו מלגדל את הרמי"ם והרבנים שכן יצטרכו בדורות הבאים
אני לא חושב שיש מקום להשוות בין מכינות שעושות עבודת קודש בבניין האישיות לבין ישיבות המגדלות תלמידי חכמים ועמלי תורה. נראה לי שברור גם לרבני המכינות שהגדולים והמחנכים לא יבואו מעולמם אלא מעולם הישיבות. ובכדי לגדל גדולים צריך להשתדל לגדול...
המושג "בני תורה" הוא המצאה חדשה שהרי אם אדם עדיין לומד תורה וקשור לתורה ברמ"ח אברים ושס"ה גידים הרי שהוא לא בן תורה אלא לומד תורה ואולי אף יגיע למדרגת תלמיד חכם. אך אם הכוונה למי שלמד בעבר בישיבה וכדומה וכיום אינו מוצא זמן ללמוד. מה השבח שהיה בישיבה. משול הדבר למי שהניח תפילין כל יום ובזקנותו אינו מוצא לזה זמן אז האם הוא בר מצווה כי בעבר הניח תפילין...
ביחס לתורת חיים ותורה לשמה, ברור שהאידאל היהודי הוא תורה לשמה, אנחנו מברכים זאת בכל יום "ונהיה אנחנו וצאצאינו...יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה" והאמת היא שאין הבדל בין תורת חיים לתורה לשמה, ואם משהו מתבלבל בהגדרת תורת חיים שיבדוק את עצמו למה הוא מתכוין. שהרי אוי לנו אם התורה תתכופף למציאות הנמוכה של החיים. אשרינו אם התורה תרומם את חיינו ותדריך את אורחותינו במצוות שבן אדם למקום ובן אדם לחברו.
יש בנינו אי אלו חילוקים לא אכחד. אבל אני מציע לעזוב את החילוקים הדקים להשתמש בביטוי של סבא הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל יחי הטשטוש המאחד. הבה נקרא כולנו זקנים עם נערים לשינוי כולנו צריכים תורה עכשיו!