העיתונאית הותיקה סילבי קשת (87) החליטה בשבוע שעבר להצטרף לקמפיין המדובר וחשפה כי בשנות ה-60 העיתונאי והשר לשעבר טומי לפיד, שנפטר לפני כעשור, תקף אותה מינית. את התגובות הקשות שקיבלה ברשתות החברתיות היא התקשתה להכיל וטענה כי מדובר במוסר כפול.
"שולפת סיפור עתיק או פנטזיה מופרעת כדי לומר גם אני הוטרדתי", "טוב שנזכרת באמת", "הפרסום בעת הזו הוא מרושע", "טוב שנזכרת באמת" ו-"זקנה בלה, נעים להיזכר". אלו היו חלק מהתגובות שקיבלה עיתונאית 'ידיעות אחרונות' לשעבר על הפוסט שבו כתבה כי לפיד האב תקף אותה מינית.
בראיון שנתנה היום (א') בגלי צה"ל היא תהתה: "באמת, על גנדי זה בסדר להגיד ועליו לא?". לדבריה, היא לקחה בחשבון שבני משפחתו עשויים להיפגע מהפרסטם, "צר לי על המשפחה שלו אבל על המון אנשים מגלים בביוגרפיות שלהם דברים איומים ויש להם משפחות, אז מה?".
בעקבות פרסום הדברים, שאירעו לפני יותר מ-50 שנה, העלו מספר גולשים קטע מתכנית פופוליטקה ששודרה בערוץ הראשון בשנות ה-90 ובמהלכה נשמע לפידהשמיע אמירות בעייתיות נגד שתי נשים בפאנל שעסק בקברי צדיקים. צפו בקטע:
בסוף השבוע שעבר פרסמה קשת פוסט בדף הפייסבוק שלה שבו גוללה את התקיפה שעברה, "ב-1963 באתי ללונדון בפעם הראשונה ושכרתי חדר בדירה גדולה של חברתי בקנזינגטון. בילינו נהדר. ערב אחד הפצירה בי להצטרף אליה לביתו של השגריר אהרון רמז שערך מסיבה לכבוד כתב רויטרז שחזר משליחות ארוכה באפריקה. אני שונאת אירועים כאלה, אבל מה לא עושים בשביל חברות.
"נתקלתי שם בטומי לפיד, קולגה, שהיה אז כתב מעריב בלונדון. שמחנו לראות זה את זו. הסתובבתי וראיתי את אורח הכבוד גבר יפה וגידם , פציעה כשהיה טייס במלחמת העולם 2. עמדנו סביבו, וניגש גם טומי שסיפר לו בחשיבות תהומית שזה אך חזר מסיור באפריקה של 3 שבועות והסביר לו מה צריך לעשות עם אפריקה. כמה זמן היית שם? שאל. 16 שנה השיב בחיוך הכתב.
"התחלתי להשתעמם ואמרתי לחברתי שאני הולכת הביתה. טומי שאל אם נוכל לחלוק מונית. בהחלט, אמרתי לו שאני גרה בקנזינטון. אני לא רחוק משם אמר. הגענו עד לדירה שגרתי בה וטומי אמר: נזכרתי שאני מוכרח לטלפן לאנשהו. אני יכול לעלות אתך? כמובן.
"עלינו, הסרתי את מעילי והוא קשקש משהו לתוך האפרכסת. פתאום נפנה אלי, הפיל אותי על השטיח. נחבטתי בראשי וקרע את שמלתי הצרה. כשניסה לפתוח את רוכסנו,נתתי לו ברכייה איפה שכואב, וכשהתכווץ הוספתי גם דקירה עם העקבים הגבוהים. אינני יודעת מניין היו לי הכוחות הייתי קטנה וצנומה, אבל הכעס נותן המון כוח. בעודנו מכווץ, קמתי, רצתי למטבח וגם שפכתי עליו קומקום מלא מים. לקחתי את מעילו וזרקתיו מהחלון. הוא הסתלק בבושת פנים.
למחרת כתבתי לו למערכת כי קרע לי שמלה חדשה שעלתה לי כך וכך ואמנם אין לי קבלה. ואם לא ישים לי בתיבת הדואר את הסכום. אני מספרת לאשתו החדשה. הוא החזיר לי את הכסף".
בפוסט שפרסמה אתמול היא סיפרה מדוע חיכתה כל כך הרבה שנים עד שסיפרה על כך, "לא הייתי בטראומה כי החזרתי לטומי אפיים. הייתי אמורה להישאר עוד חצי שנה באנגליה. ובשובי, לא היה טעם להתלונן כי השופטים נטו תמיד לצד התוקפן"