"כשבעלי נהרג אמרתי לעצמי בקול : 'מועלם נהרג ואת בוחרת לחיות'"

ח"כ שולי מועלם רפאלי דיברה באירוע, לכבודו של הרב שטיינזלץ, על התמודדותו של רבי עקיבא עם החורבן הלאומי ועל הדברים שלמדה ממנו בנוגע לחורבן הפרטי שלה, "זכיתי מתוך האבל והאובדן שלי לצמוח ולבחור בחיים"

חדשות כיפה משה ויסטוך 16/01/18 13:47 כט בטבת התשעח

"כשבעלי נהרג אמרתי לעצמי בקול : 'מועלם נהרג ואת בוחרת לחיות'"
סיפרה על ההתמודדות האישית. מועלם רפאלי, צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

ח"כ שולי מועלם רפאלי השתתפה בשבוע שעבר בערב ציון שנת ה-80 לרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, שהתקיים ב'בית אביחי', וסיפרה על ההחלטות שקיבלה מייד עם קבלת הבשורה על מות בעלה באסון המסוקים.

מועלם רפאלי לקחה חלק באירוע "הסוגיה האהובה" של מרכז שטיינזלץ ובחרה לעסוק בסיפורם של רבי עקיבא וחכמים מתוך מסכת מכות, שממנו ניתן ללמוד על יחסו של רבי עקיבא לחורבן.

לאחר שתיארה את הכתוב אמרה חברת הבית היהודי כי "האמירה האמונית המשמעותית ביותר עבורי, יוצאת מפי רבי עקיבא. האירוע מתרחש כמה שנים אחרי חורבן ביהמ"ק השני. כאשר משלחת הרבנים מתקרבת להר הצופים כולם קורעים את בגדיהם ובוכים כשראו שועלים יוצאים מהר הבית. פורץ כאב מאוד גדול מפי אנשים מאופקים. רבי עקיבא צוחק למראה אותם מראות שהם רואים".

לדבריה, "הם לא שואלים אותו 'למה אתה צוחק', אלא 'מה אתה מוצא בזה מצחיק'. רבי עקיבא עונה בשאלה 'מדוע אתם בוכים?' התשובה די מובנת וברורה- רבי עקיבא עונה איפה שאתם רואים חורבן אני רואה כבר את הגאולה שאחריו".

בהמשך היא ציינה כי "סיפור רבי עקיבא הוא סיפורנו. להסתכל על עומק החורבן וכבר לראות בו את עומק הגאולה העתידית. רבי עקיבא לא אומר בגלל שאני רואה את הגאולה אני חוסך את האבל. הוא נוהג את האבל המתבקש ואיתו צוחק. הוא נותן לאבל מקום . יהודי שרואה את החורבן אבל עליו והוא נותן מקום לרגש הטבעי של צער כאב ואבדן בלתי נתפס- הוא המכשיר את הצחוק לאחריו. להיות מסוגל להכיל בנפש את המקום הקשה של האובדן ואת הראיה מרחוק של הגאולה".

בשלב זה היא התפנתה לדבר על החורבן והאבל האישי שלה, לאחר שאיבדה את בעלה באסון שאירע בשנת 1997, "עוד חודשיים ימלאו 21 שנים לאסון המסוקים. שני מסוקי יסעור בדרכם ללבנון התנגשו זה בזה. בין ההרוגים היה בעלי סא"ל משה מועלם. אב לילדות קטנות. הייתה לי תחושה והבנה שבעלי ביניהם.  כשקיבלתי את הבשורה, מצאתי עצמי אומרת בקול לעצמי, כשבנותיי ישנות- 'מועלם נהרג ואת בוחרת לחיות'.

אין לי ידיעה למה המשפט נאמר אבל כן יצאה ממני קריאת כיון לחיים. בתוך חוויות החורבן של מות בעלי יצאה ממני ההחלטה לגאולה ובחירה בחיים. המשך קדימה ולמעלה. בחירה להיות אישה משמעותית לעצמי ולסביבה. לא לוותר אף פעם על המתנה שקיבלתי מהקב"ה- האופטימיות שלי הבחירה למצוא את נקודת האור".

לדבריה, "זכרון בעלי הוא ערטילאי אלא בזכירה סוד הגאולה. לזכור את מה הוא אהב מה רצה במה האמין מה היו ערכיו. הבחירה בחיים לראות נקודות אור אני מבקשת להצמיד את המילה תהליך. הבחירה היא תהליך. מבחינתי גם היכולת מול חורבן לראות גאולה כפי שלימדנו ר עקיבא הוא תהליך.

אני למדתי להבין את מה שיצא לי מהפה במהלך הזמן שעבר מאז. כשקיבלתי את התיק שלו מהפנימייה הצבאית הריאלי בחיפה ראיתי שכתב כבר כמועמד בכיתה ח' שישנה שליחות חשובה בשירות צה"ל ובלהיות קצין. זו הייתה נקודת האור הראשונה שלי מהאסון של אותו לילה. משה בחר מצעירותו ללכת לנתיב הצבאי. הוא בחר ללכת לעשות למען הכלל. את זה לקחתי ממנו ובחרתי ללכת בדרכו".

מועלם רפאלי ביקשה לצרף לסוגיה שבחרה את "דבריו של הרב סולובייצ'יק. כשקורה לך משהו שנדמה לך הכי רע. יש שתי דרכי התמודדות. האפשרות הקלה היא לשקוע בתוך האובדן והצער ולא להתרומם. האפשרות השנייה היא בחירה בחיים, יום אחרי יום. להמשיך הלאה למרות השכול, האובדן הכבד שהופך לחלק בלתי נפרד מהזהות האישית שלך.

אל תשימי בצד את הכאב הוא רק יגדל. אבל זה חלק מהחיים שלך. זה לא מחליש זה מחזק. השאלה למה בעלי נהרג מדוע זה קרה לי – אין לי מושג. כאישה אמונית יש לי את התובנות שלי וידיעה פנימית של ה' וכל מה שעושה- לטובה, אבל לשאלה הזו אין לי תשובה. הרעיון הוא להפוך את ה'למה' ל'למה' (עבור מה). לטובת מה אירוע הזה יתועל".

לסיום היא הדגישה, "אני בחרתי בחיים, בחרתי להמשיך ולהיות משמעותית לעצמי ולסביבה. כמו רבי עקיבא שכבר על חורבן הר הבית ראה כבר את המשכו של התהליך לגאולה וצחק, כך אני זכיתי מתוך האבל והאובדן שלי לצמוח ולבחור בחיים".