חדשות כיפה

כנס פיקוח נפש: "מצווה גדולה להוביל לשבירת סטיגמות ולהכלה יותר משמעותית של המתמודד"

בכנס 'פיקוח נפש' שנערך אמש קראו מטפלים, רבני 'בית הלל' ואנשים המתמודדים נפשית, לייצר שיח ישיר ופתוח על הממשק בין עולם ההתמודדות הנפשית לעולם ההלכה והקהילה. הרב נהוראי: "לדעת להקשיב לבוכים, שלא תמיד מדברים"

הרב נהוראי

צילום: יחצ

סוגיית מתמודדי הנפש ושילובם החברתי הינה אחת הסוגיות המורכבות בציבור הרחב בכלל ובחברה הדתית בפרט. כנס ייחודי אשר נערך אמש תחת הכותרת "פיקוח נפש - מוגבלות נפשית, הלכה ושילוב בקהילה", בחר להעלות את הנושא למודעות, לאחד כוחות, ולדון באתגרים ובגישת ההלכה לנושא בריאות הנפש, ובשילוב אנשים עם מוגבלות נפשית בקהילה.

בכנס שהתקיים בשיתוף פעולה של ארגון רבני ורבניות בית הלל, המכללה האקדמית תל אביב יפו שאף אירחה את הכנס, ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, נכחו יותר מ-200 משתתפים, בהם רבנים ורבניות, ראשי קהילות ומוסדות תורניים, אנשי טיפול בתחום בריאות הנפש, קובעי מדיניות, ואנשים עם מוגבלות נפשית. בין הנוכחים: דיקאן בית הספר למדע ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב-יפו פרופ' גיל גולדצויג, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מר אברמי טורם, יו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל הרב מאיר נהוראי ועוד.

מר אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: "נציבות שוויון זכויות פועלת ליצירת חברה ישראלית שוויונית, מכילה ונגישה עבור אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מוגבלות נפשית בפרט. לצערנו, אנשים אלו חווים לא אחת סטיגמות קשות, בורות ודעות קדומות המובילים לעיתים להפליה והדרה. מצאנו חשיבות רבה בייחוד כנס לנושא אנשים עם מוגבלות נפשית בחברה הדתית ולפתיחת השיח בנושאים אלו ובסוגיות הלכתיות וחברתיות ייחודיות, שאינם עולים לדיון באופן שכיח. אנו סבורים כי לקהילות דתיות מקום חשוב במהפכת השוויון, בשילוב חברתי של אנשים בקהילות לא מתוך 'רחמים וחסד', אלא מתוך עמדה שוויונית והכלה אמיתית."

ד"ר מיכל בראון, ראש המגמה לנוירופסיכולוגיה שיקומית במכללה האקדמית תל אביב יפו: "הדיון היום הוא חלק מהשינוי המתחולל בשנים האחרונות אשר חשיבותו היא הדיבור וההנכחה, היציאה למרחב של השיח. אנו יוצאים היום מחדר הטיפול ומבתי המדרש כפתח ליצירה משותפת ולשינוי."

הרב עמית קולא, ראש בית המדרש של ארגון רבני ורבניות בית הלל ורב קיבוץ עלומים: "עולם ההלכה מבקש לתת לאדם במצב של סכנה גופנית, כמו המתמודד עם קשיים נפשיים, למצוא את הנתיב המותאם לו לפי צרכיו, ומאפשר לו לחרוג מהסדר הרגיל. הסיטואציה בה החברה אינה נמצאת בתמיכה ובאמפתיה, זה מצב בו חייו של האדם המתמודד בנסיבות קצה עלולים לעמוד בסכנה, ולכן זו מצווה גדולה להוביל לשבירת סטיגמות ולהכלה יותר משמעותית של המתמודד בתוככי החברה. ריבוי שיח בין קבוצות שונות, מוביל להבנה הדדית."

במהלך הכנס התחלקו הרבנים, המטפלים והמתמודדים לשולחנות עגולים, וישבו לליבון סוגיות בעלות משמעות מעשית לחיי המתמודדים, בהן מחירי החשיפה של המחלה, הקשר בין האבחנות ההלכתיות והפסיכיאטריות, התמודדות עם דיכאון ואובדנות, החוויה הרוחנית וההתמודדות הנפשית, והלכות טהרת המשפחה במצבי קושי נפשי.

כנס פיקוח נפש

כנס פיקוח נפשצילום: יחצ

שירה, בחורה צעירה המתמודדת עם אובדנות אמרה בסיום הכנס: "הקהילה הדתית היא סוג של חממה בה כולם קרובים ומכירים אחד את השני, ודווקא בתוך הקרבה הזו צריך להדגיש את הצורך בתמיכה של הרבנים ושל הקהילה. האדם המתמודד ומשפחתו נזרקים לתוך מערבולת בדיוק כמו אדם שחולה גופנית. ההתארגנות הקהילתית עבורם והיחס של עולם ההלכה לצרכים הייחודיים שלו, הייתה עוזרת והייתה עושה את ההבדל בתקופות הקשות יותר. עד עכשיו לא דיברו על זה מספיק והגיע הזמן לדבר ולעשות, לא מהמקום של החסד, אלא מהמקום של הצדק. לא לקבל שונה וחולה בגלל הכותרת הזו, אלא לקבל אותו כי הוא חלק מהקהילה וכי הוא זקוק לה."

הכנס נערך בהמשך לחוברת שיצאה אשתקד בנושא, בה ביקש ארגון רבני ורבניות בית הלל לתת מענה מתאים לנוכח מיעוט ספרות פסיקת ההלכה ומאמרי המחקר ההלכתי בתחום. במסמך הלכתי שפורסם במסגרתה קרא הארגון לרבנים ולקהילות הדתיות להכיל ולסייע לאנשים עם מוגבלות נפשית ולמשפחתם. אנשים רבים ראו במסמך זה מענה לצורך אמיתי שלא דובר עד כה, הן ברמת ההתמודדות האישית והן ברמת התייחסות הקהילה והרבנים.

הרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל: "היום הגשמנו את חלומנו לא להסתפק רק במסמך הלכתי, אלא להעבירו לעשייה. אנו מתרגשים מהשותפות בכנס זה עם העולם האקדמי והציבורי, המטפלים והמטפלות, הרבנים והרבניות שבקהילות ומוסדות החינוך, וחברי הקהילה המתמודדים ובני משפחותיהם. מועד יציאת החוברת אשתקד והכנס היום, הם בערב ראש השנה. אלול הוא חודש חשבון נפש קהילתי וציבורי והתכנסות פנימית. עיקר מצוות השופר בראש השנה אינה התקיעה אלא השמיעה, קהילה שלמה עומדת ומקשיבה לקול השופר שיש בו שברים ותרועה, בכי ויללה שלפעמים סמויה מן העין ונמצאת בנפש עמוק – המבטאת את עניינו של החג, לדעת להקשיב לבוכים, שלא תמיד מדברים."

"כרבני קהילות ואנשים הנמצאים במוסדות אנו נתקלים במצוקות נפשיות עד כדי פיקוח נפש ואובדנות. לכן צריך לזעוק בבתי המדרש ובקהילות: אנא, ספרו לנו, שתפו אותנו. אנו, הקהילות ומוסדות החינוך, צריכים לפתוח את הלב, לתת לאנשים את התחושה להרגיש בבית ולהגיד אשר על ליבם, ונאמר לאנשים 'ובחרת בחיים, ובחרת בטוב, למען תחיה'."

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר