זה נמשך: גילוי דעת "אנונימי" נגד הרב אברהם סתיו

לידי 'כיפה' הגיע מסמך של "אורחותיך למדני", דמות מוכרת אך לא מזוהה שרבנים ואברכים רבים מתייעצים אתו בנושאים תורניים, שבו העלה טענות כנגד מאמר שכתב הרב הצעיר בנוגע להיתר צפייה בסרטים. הרב סתיו: "מקווה שהפניה אליו, כמו אל הרב ליאור, נועדה לחתור לאמתה של תורה"

חדשות כיפה משה ויסטוך 21/02/18 14:23 ו באדר התשעח

זה נמשך: גילוי דעת "אנונימי" נגד הרב אברהם סתיו
אילוסטרציה, צילום: shutterstock

לאחר שספרם החדש נחשף לביקורת חריפה מצד הרב דוב ליאור והרב חיים נבון עליה הגיב יו"ר צהר, הרבנים סתיו ממשיכים לעמוד במוקד. במסמך שהגיע לידי 'כיפה' עלה כי רב מוכר מאוד, אף על פי שזהותו אינה ידועה, בחר לכתוב גילוי דעת נגד דברים שפרסם הרב אברהם סתיו על בסיס תשובה שקיבל ממנו בעבר.

באתר "אסיף", המאגד כתבי עת שונים, כתב הרב סתיו בחודש ינואר האחרון בכתב העת "צהר מב" מאמר ארוך שעסק בנושא "צפייה בסרטים עם בעיות צניעות" מבחינה הלכתית.

בנו של יו"ר צהר, המשמש כחוקר בארגון, כתב כי הוא עבר בין "זקני ופוסקי הדור ובין רבני הציונות הדתית", אך למרות שלטענתו רבים תמכו בעמדתו כמעט אף אחד לא שעה לפרסם עמדה ברורה בנושא, "מלבד בעל השו"ת אורחותיך למדני ששלח לי תשובה המצדדת בהכרעתי".

אורחותיך למדני הוא ספר שו"ת בעל חמישה חלקים שפרסם אדם אלמוני שמסרב לחשוף את זהותו. אותו אדם ענה בשנים האחרונות לאלפי אברכים ותלמידי חכמים על שאלותיהם ואף העיר את הערותיו על חיבוריהם וספריהם השונים.

בין המתייעצים אתו ניתן למנות את רב העיר מיתר הרב משה ביגל, הרב איתם הנקין הי"ד, ד"ר סודי נמיר ואברכים מישיבות רבות. כמו כן ספריו הקודמים של המחבר האלמוני קיבלו את הסכמותיהם של של הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו זצ"ל.

שר הטבעות שני הצריחים

אז מותר לראות או לא? שר הטבעות שני הצריחיםצילום: צילום מסך יוטיוב

גם הרב סתיו בחר לשלוח לו שאלה, שאת התשובה עליה פרסם כחלק מהמאמר שהוציא ועסק כאמור בהיתר שיש לצפות בסרטים גם אם יש בהם בעיות צניעות. "כתב לי בעל השו"ת אורחותיך למדני", ציין למשל בחיבורו, "שהראייה החטופה שלפני הסטת המבט מן הסרט איננה נחשבת 'הסתכלות" אסורה, 'כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטה יותר מהרואה'".

עוד הוא כתב בהמשך כי "גם בנידון שלנו ברור כי אם אדם יכול לבחור סרט נקי לגמרי מבלי לעשות מאמץ מיוחד, הרי שעליו לעשות זאת...אך כאשר אין אפשרות זמינה להשיג סרט ללא בעיות צניעות, או שיש לאדם עניין מיוחד בסרט מסוים, נראה שהדבר נחשב כ'ליכא דרכא אחריתא', וכן כתב לי גם בעל 'אורחותיך למדני': 'ולפי זה י"ל לגבי סרט, שאם באותה שעה הוא רוצה לראות דווקא סרט זה, אין לומר שאפשר לו לראות סרט אחר, שהרי אין סרט זה דומה לסרט אחר, וא"א לראות הסרט שהוא רוצה לראות באופן אחר, ולכן צ"ל שזה בכלל "אין לו דרך אחרת'". 

לסיכום המאמר כתב הרב סתיו כי יש לא מעט דרכים להקל בצפייה בסרטים, במיוחד אם רובם נקיים מבעיות צניעות. עוד הוא ציין 2 נקודות והן העובדה שמרבית הציבור הדתי לאומי צופה בסרטים שיש בהם בעיות צניעות קטנות ומעלה ולכן לא ניתן להתעלם מכך ולהשאיר את הנושא "ללא מענה הלכתי" ולצד זה שיש להיזהר מ"המדרון החלקלק שעולם התרבות יוצר בעבור אדם הדתי" וכי "על כל אדם לבוא בחשבון עם עצמו ולהחליט האם אופי הסרטים שהוא צופה בהם תואם את שאיפותיו הרוחניות והדתיות".

בעל "אורחותיך למדני" ככל הנראה לא אהב את פרסום הדברים והפרשנות שעשה הרב סתיו בתשובתו אליו ועל כן הוא כתב גילוי דעת שבה נאמר כי "לפני ג' שנים כתבתי תשובה לרב אברהם סתיו בעניין ראיית סרט בבית קולנוע, (או בבית, בטלוויזיה או במחשב). ופלפלתי שם רק ללמד זכות מעיקר הדין על אלו שהולכים למקום טינופת כזה, אם הם אינם מכוונים לראות ערווה בסרט".

בהמשך הוא הבהיר כי "למעשה נראה פשוט שאין להתיר כלל, שמי יכול לשלוט על נפשו בכל פעם שנראה ערווה בסרט. ולכן מצינו שלמעשה הדבר אסור מן הדין מצד ערווה. ואין ללמוד כלל ממה שכתבתי, שיש היתר למעשה לילך למקום טינופת כזה.    

"ולכן בסיום כתבתי שם, ''ומי שהוא יכול לשמור את נפשו ויכול להתרחק מכל זה תבוא עליו ברכה, וכלל גדול בידינו שצריך אדם להתרחק מן האישה מאד מאד...ומ''ש מרן הנ''ל הוא בסתם אשה, וק''ו וכ''ש שכשיש אשה פרוצה בסרט ודאי אין להתיר למעשה לראות אותו סרט, אף בלי כוונה ליהנות. ואין להאריך בדברים פשוטים, וכבר האריכו חז''ל לבאר חומר האיסור של הסתכלות בערווה.

עוד כתב בעל "אורחותיך למדני" כי "וכן מצינו בשו"ת יחו"ד חלק ד' סוף סימן ז' וז''ל "ויש להבהיר שכל המדובר ברואה טלוויזיה בדרך מקרה, אבל עצם הכנסת טלוויזיה בבית, כבר העלו גדולי הפוסקים של דורנו לאסור הדבר בהחלט, משום מושב לצים, וביטול תורה, והמסתכל בתכניות הטלוויזיה הוא מגרה יצר הרע בעצמו על ידי הסתכלות בסרטים של תועבה, ומשחית נפשו הוא יעשה".

אחר שראיתי מה שכתב הרב אברהם סתיו בעניין זה והוא מפרסם מאמרו לרבים, חששתי שזה יבוא לידי תקלה

"וכן פסק הגאון רבי משה דוד אוסטרייכר בעל תפארת אדם, בתשובה שהובאה בספר טהרת יום טוב חלק ו' (עמוד ס"ה). וכן פסק הגאון רבי יונה שטייף בתשובה שהובאה שם (עמוד ס"ו). ועוד גאונים רבים ועצומים מגדולי דורינו, וקראו על המביא טלויזיה בתוך ביתו, לא תביא תועבה אל ביתך, ומכל שכן מי שיש לו ילדים בבית, שמכשילם ומחטיאם ומרחיקם מהדרך הישרה, ועובר על מה שנאמר אל תשכן באהלך עולה. ושומע לנו ישכון בטח". עכ"ל. מחבר הספר אורחותיך למדני".

בתשובה לפניית 'כיפה' מדוע ביקש לפרסם את הדברים הוא ענה כי "אחר שראיתי מה שכתב הרב אברהם סתיו בעניין זה והוא מפרסם מאמרו לרבים, חששתי שזה יבוא לידי תקלה, שכל אחד יתפוס היתר בידו לראות סרטים שלא כדין. ולכן כתבתי גלוי דעת על זה".

הרב סתיו הגיב לדברים של ה'אורחותיך למדני' ואמר כי "ההתמודדות עם עולם המדיה היא מן הקשות והמאתגרות עבור אדם שומר תורה ומצוות בימינו, והיא מציבה בפנינו שאלות הלכתיות, נפשיות וערכיות".

לדבריו, "במאמר שפרסמתי לאחרונה ביקשתי להתמודד עם סוגיה אחת ספציפית: האם סצנה אחת שאינה צנועה פוסלת את הסרט כולו? מתוך עיון בסוגיות הגמרא ודברי הפוסקים הגעתי למסקנה שכל עוד האדם מקפיד להסיט את מבטו במהלך סצנות אלו, וכל עוד אין בהן בעיות צניעות חמורות במיוחד, אפשר יהיה להתיר את הצפייה".

הרב המשיך וטען כי "היחיד מבין הפוסקים שעמם התכתבתי (שרבים מהם צידדו בדבריי), אשר הסכים לפרסם את הסכמתו, היה מחבר שו"ת ארחותיך למדני. הוא חיזק את האופן שבו הבנתי את הסוגיה, וכתב שכל עוד האדם לא יודע בוודאות שיבוא לידי הסתכלות מכוונת בסצנה לא צנועה, אפשר להקל בדבר.

"בסוף דבריו חתם ש'מי שהוא יכול לשמור את נפשו ויכול להתרחק מכל זה תבא עליו ברכה'. ואף אני במאמרי כתבתי באריכות על המחויבות להתאמץ ולהגביה את הסטנדרטים של הצפייה שלנו למקומות שבהם אנחנו רוצים להיות מבחינה רוחנית".

הרב אברהם סתיו

הרב אברהם סתיוצילום: באדיבות המצולם

הרב סתיו התייחס לדברים החדשים שפורסמו על ידי הרב שכאמור זהותו אינה ידועה וציין כי "בגילוי הדעת החדש שלו כתב הארחותיך למדני שלמעשה אין להתיר, משום שבפועל וודאי שהצופה יבוא לידי הסתכלות מכוונת בסצנות האסורות, והוסיף כי "אין ללמוד כלל ממה שכתבתי, שיש היתר למעשה לילך למקום טנופת כזה". דברים אלו הם חידוש, הסותר את דבריו הראשונים שבהם כתב גם למעשה ש"המתרחק מכל זה תבא עליו ברכה", ואין זה איסור מעיקר הדין".

לשיטתו, "הפער שבין התשובות אינו גדול, ויסודו בהערכת המציאות (האם יש אפשרות שלא להסתכל בכוונה באותן סצנות), ומסתבר שלמעשה הדבר משתנה בין סרטים שונים ובין צופים שונים (וכן הקשרים שונים, כפי שהארכתי במאמרי)".

כאן בחר הרב לתקוף את מי שלדעתו מנסה להתנגח בו ובאביו על רק הספר החדש שהוציאו לאחרונה, "יש בי תקווה שאותם גורמים אנונימיים שפנו לבעל הארחותיך למדני, אשר הם אותם גורמים שפנו לרב ליאור בעניין שו"ת 'אבוא ביתך', מבקשים באמת לברר את דעת רבותיהם ולחתור לאמתה של תורה. אך מקנן בי חשש כבד שזו תקוות שוא".

לסיום אמר כי הוא "ממליץ להם לעסוק בספר המעניין יותר שכתבתי, "מבית לפרוכת" על עבודת יום הכיפורים. שם ימצאו סברות מהפכניות ומחודשות הרבה יותר מן המסקנות הפשוטות והברורות שבפסקי ההלכה שלי".