מאז ומתמיד, החל מקום המדינה, הייתה עמדתה של הרבנות הראשית לישראל, שהיא עמדת התורה, שאסור לנשים לשרת בצבא. מי שרוצה לתרום לעם ישראל בדרך של השירות הלאומי תעשה זאת במקומות מסודרים ומפוקחים, כשהכול נעשה כהלכה, אולם שירות צבאי אינו מתאים לנשים, ושירות מעורב של גברים ונשים בצבא פוגע בקדושת המחנה.
כרב בישראל הנני נאמן לעמדת הרבנות הראשית, שהיא עמדת התורה. אין זה סותר את האהבה הגדולה לצבא ולמשרתים בו ואת העידוד והתמיכה שאנו נותנים לכל חייל וקצין המשקיע את מרצו וכוחו בעוצמתו של צה"ל. דווקא מפני הרצון הרב לחזק את הצבא צריך לומר בתוקף: אסור לגייס נשים לשירות צבאי. נצטווינו: "לא תגורו מפני איש". רב בישראל צריך שלא לחשוש מלהביע את דעתו גם אם היא איננה פופולרית וגם אם ייפגע מעמדו או תפקידו. הניסיון לסתום פיות של רבנים ולמנוע מהם למלא את חובתם כלפי שמיים וכלפי הציבור הוא חמור מאוד. לאורך הדורות רבים ניסו להלך אימים על רבנים כדי שיתאימו את דבריהם למה שנשא חן בעיניהם, אך "דבר אלוקינו יקום לעולם".
אני קורא לרבנים, לאנשי חינוך ולנשות חינוך בכל מקום – בישיבות תיכוניות, באולפנות ובמדרשות – ואף לקומונרים ולקומונריות בתנועות הנוער, להסביר את העניין הפשוט הזה שמקומה של הבת בישראל איננו בצבא, "איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש". אסור בשום אופן להיסחף אחר רוח הזמן ולהסכים לגיוס נשים לצבא. המשיכו לשאת את דגל החינוך הטהור, לחנך לצניעות ולנאמנות לתורת ישראל. זאת האחריות המוטלת עליכם – אחריות ליראת השמיים של כל אחד ואחד מן התלמידים והתלמידות, החניכים והחניכות, ואחריות לכלל ולצבא ההגנה לישראל שיהיה קדוש וטהור, "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, והיה מחניך קדוש".