הרב לאו ובית הדין הרבני הגדול: נשיקה היא "מעשה כיעור" אך לא בגידה

אשה, שנתפסה עם גבר אחר בזמן שהייתה נשואה, ביקשה להינשא לו לאחר שהתגרשה מבעלה אך בית הדין אסר זאת בטענה שבגדה. בית הדין הרבני הגדול קיבל את ערעורה וקבע כי כל עוד לא קויימו יחסי אישות מלאים מדובר ב"מעשה כיעור" אך לא בבגידה

חדשות כיפה משה ויסטוך 05/11/17 11:43 טז בחשון התשעח

הרב לאו ובית הדין הרבני הגדול: נשיקה היא "מעשה כיעור" אך לא בגידה
גירושין, צילום: shutterstock

מהי בגידה בין בני זוג? פסק דין מעניין של בית הדין הרבני הגדול, בראשותו של הרב הראשי הרב דוד לאו, קבע כי אשה נשואה שהתנשקה עם גבר זר אינה נחשבת כבוגדת והיא מותרת לבעלה, או לחלופין במידה והם יתגרשו, היא מותרת לגבר השני.

לפני כשנה קבע בית הדין האזורי בירושלים כי אשה נשואה, שנחשפו תמונות בהן היא מתנשקת עם גבר אחר, אסורה הן על בעלה והן על הגבר שאיתו היא ניהלה רומן. זאת לפי כללי ההלכה שמתייחסת בחומרה לאשה שבגדה.

האשה, שהייתה מעוניינת להמשיך בקשר הזוגי עם הגבר השני שלו היא גם הרתה לאחר שהתגרשה מבעלה, ערערה לבית הדין הגדול וטענה כי מערכת היחסים עם הגבר הזר לא כללו יחסי אישות ועל כן אין היא נחשבת בוגדת ואין מניעה שתנהל עמו מערכת זוגית.

נשיקה היא לא בגידה. הרב לאו

נשיקה היא לא בגידה. הרב לאוצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

מאחר והרכב בית הדין, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו הדיינים הרב אליעזר איגרא והרב אהרון כץ, לא הצליחו לקבוע שהשניים קיימו יחסי אישות מלאים אלא רק "מעשה כיעור" ומאחר והם רצו למנוע מילדם המשותף להחשב כממזר, הם קיבלו את ערעורה והתירו לה להינשא לגבר שעמו היא ניהלה את הרומן.

לאחר עיון בפסקי ההלכה דורות רבים אחורה, לפני כחודש הגיעו הדיינים למסקנה כי מרבית הפוסקים הקלו בנושא ולא הגדירו "מעשה כיעור" כבגידה. הרב לאו ושני הדיינים הנוספים התנו את פסק הדין בכך שבני הזוג אכן לא קיימו יחסי אישות לפני שהאשה התגרשה מבעלה.

בפסק הדין הם הדגישו כי "בית הדין מקבל את הערעור וקובע שעל פי הנתונים המצויים לפניו, אין מקום לאסור על נישואי האישה והנטען. עם זאת, בית הדין מודיע לשניהם שאם אכן התקיימו ביניהם יחסי אישות מלאים, הרי הם אסורים זה על זה על פי דין התורה".

עו"ד שי מויאל, מומחה לדיני משפחה, התייחס לפסיקה ואמר כי "אין ספק שמדובר בקביעה אמיצה ונכונה מצד הרב הראשי ובית הדין הרבני שבחרו להתעמק בדין העברי, תוך גילוי הבנה של מורכבות החיים והנסיבות שלא תמיד אדיאליות או מתיישבות אסתטית עם התפיסה הדתית – תורנית המקובלת, ולפסוק בצד של הקולא, וזאת כדי שאישה תוכל לבוא בברית נישואים עם בחיר ליבה, כדת משה וישראל".