תגובה לרב ריסקין: "עיוות חמור של דיני התורה"

הרב ברוך אפרתי מתנגד לעמדת רבה של אפרת וטוען כי לקביעה שהלהט"בים פטורים ממעשיהם מחצת אונס, אין כל בסיס. כמו כן, הוא קורא לו ולרבנים נוספים לעסוק בתורה והלכותיה ולא רק במה שנוצץ בקרב ההמון הליברלי

הרב ברוך אפרתי הרב ברוך אפרתי 06/08/17 12:31 יד באב התשעז

תגובה לרב ריסקין: "עיוות חמור של דיני התורה"
חולק על הרב ריסקין. הרב אפרתי, צילום: דוברות דרך אמונה

אני מבקש לחלוק בצורה מוחלטת על קביעת הרב ש' ריסקין, כי אדם בעל נטיה הפוכה פטור משום שהוא אנוס ונברא כך.

זוהי טעות בסיסית בדרכי פסיקה, המביאה לתועבה בישראל. בראיון עימו בעיתון מקור ראשון הוא אמר דברים חמורים רבים, חלקם במחשבה חלקם בהלכה חלקם בפגיעה בגדולים. אך נושא זה הוא טעות כה בסיסית עד כי אסור לשתוק מול עיוות כה חמור של דיני התורה בידי מי שנושא משרה רבנית בישראל.

אינני מכיר ספר פסיקה של הרב ריסקין באורח חיים, יורה דעה, אבן העזר או חושן משפט. אינני מכיר שום פסיקת הלכה ממנו בנושא כשרות או נדה, שבת או נטילת ידיים. הוא אינו איש הלכה אלא הוגה דעות. כמה יש להצטער שרק בנושא אחד מתבטאים רבנים מסויימים- עיקום התורה כלפי התרבות הליברלית שהביאו מעבר לים. בלי מקורות מסודרים, בלי בית אב. אם התורה נר לרגליכם, עיסקו בה ובהלכותיה, ולא רק במה שנוצץ בקרב ההמון הליברלי.

טעותו נובעות מכמה נקודות יסוד-

א. יש להדגיש שאצל חלק גדול הנטיה אינה מולדת אלא נרכשת בשל לחץ חברתי של התרבות החילונית. אצל חלקם אכן היא מולדת, ואם הם מתגברים הם קדושים.  אך חלקם בוחרים בעצם הנטיה, ויש להלחם במגמה מתועבת זו (-כלשון התוה"ק) של יצירת ציבור שבוחר לחטוא.

ב. גם מי שיש להם נטיה מולדת, אין בכך להכשיר שום מעשה, וודאי אין בכך גדר 'אנוס רחמנא פטריה'. אדרבה, יש להוסיף עוז ותעצומות להתגבר על היצר הרע הכפול, ולא לחטוא עם בני אותו המין.

ג. המדע אינו מכונן הערכים שלנו. הוא רק מסרטט את קוי המתאר של המציאות, אך לא יכול לפרש אותה. פרשנות מוסרית והוראה הלכתית- אלה שייכים רק לתורת ד'. בכל ספרות השו"ת של רבותינו לא שמענו שהתירו לאדם לעבור איסור משכב זכר מצד 'אנוס ביד יצרו', אלא להיפך, קריאה רמה להיות גיבורים ולא לעבור עבירות אישות גם כאשר כואב הדבר.  

ד. רצון ד' הוא שיהיה יצר, ושיתנו לו פורקן בהיתר ולא באיסור. גם אם אין דרך של היתר, אזי אין זה מתיר את האיסור כלל. המוסר ההלכתי הוא העיקר, ולא התפאורה המציאותית. לפעמים האדם נמצא בדרך ללא מוצא, ועלינו לתמוך בו אך לא להתיר עבורו איסורים כדי להקל את החיים.

יש לציין כי דברי הרב ריסקין עומדים בסתירה לדבריו של מרן הרב קוק, אשר הובאו באורות הקודש בשינוי, ובצורה מלאה בשמונה קבצים קובץ ו צט: "ההתעוררות של המדע החדש על דבר הנטיה הטבעית שיש לאילו בני אדם מראשית יצירתם למשכב זכר, ובשביל כך חפצים הם לעקור את המחאה המוסרית בזה, אבל דבר אלהינו יקום לעולם"

אותם החושבים שכאשר יש נטיה טבעית שגילה המדע, האדם החוטא אינו אחראי על מעשיו והוא 'אנוס', הנם טועים ואינם מבינים את מקומה של התורה ביחס למדע. המדע רק מצייר את העולם, בעוד התורה היא המכוונת את מגמת העולם.

על כן, גם אם המדע מצא שיש נטיה כזו, אין הדבר עוקר את חובת המחאה המוסרית שיש לנו על מי שפועל על פי נטייתו ההפוכה. אגב, הדבר כתוב במפורש בגמ' יבמות (נג: ועיין תו'ס) שאין קישוי אלא לדעת, ואין בזה גדרי 'אנוס', וכן הוכרע בראשונים ובפוסקים. "וכבר פירש בר קפרא על זה, 'תועבה'- 'תועה אתה בה'. שהיא נטיה רעה, שצריך אדם וכללות האדם להלחם עליה". דהיינו, טעות היא לחשוב שמפני שיש נטיה טבעית, אזי 'אין ברירה', ודברים הותרו מוסרית או הלכתית. אדרבה, יש להלחם ביצר ולהכריע אותו.

"ומקצת הטינא שאולי תמצא אצל יחיד באופן שאי אפשר לעקרה, זה ראו חכמים מראש ואמרו על זה, כל מה שאדם רוצה כו', משל לדג הבא מבית הציד, רצה לאוכלו צלי שלוק מבושל אוכלו. ובזה העמיקו בטבע האדם עד לחמלה על המקולקלים בראשית יצירתם" כאן הרב מתייחס לגמרא בנדרים, אשר מתירה לאדם מעיקר הדין לבוא על אשתו בצורה הפוכה, שאינה כדרכה- 'כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו – עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו.... ההיא דאתאי לקמיה דרבי, אמרה לו: רבי, ערכתי לו שולחן והפכו! אמר לה: בתי, תורה התירתך, ואני מה אעשה לך?'. הרב רואה בכך היתר פרטי בשעת הדחק לאדם עם נטיה כזו, אך רק עם אשתו בהיתר, ולא עם גבר. וכן פסק רמ"א אה"ע כה סעיף ב כר"י.

"ומכל מקום העירו- 'חגרין מפני מה הויין? מפני שהופכין את שולחנם'. ואף על פי שאינה הלכה, מכל מקום היא שיחה של מלאכי השרת, דהיינו חכמים הדומים למלאכי ד', וכל עם ד' על פיהם יחנה ויסע. וכל הנותר בציון ונשאר בירושלם קדוש יאמר, וישנא תהפוכות, ודרך ישרים סלולה" דהיינו, יש להמנע מיחסים מעוותים כאלו אפילו עם אשתו, אלא יש להיות קדוש וישר ולהתגבר על היצר. ההיתר הוא רק במקרים לא נורמאלים של יצר מולד הפוך (ורק ביחסים עם אשתו ולא ח"ו עם גבר), וגם אז, יהיה מחיר לסטיה זו עם אשתו. 

לומר שאדם עם נטיה הפוכה הוא 'אנוס' ו 'פטור', ואין לשפוט אותו? דברים אלו מרפסן איגרי ואינם נכונים בלשון המעטה. ממתי פוסקים הלכות בצורה כזו? יש אמת ושקר, טוב ורע, ויש לאדם בחירה על מעשיו ובמיוחד בתחום זה של מיניות וביצוע העבירה. הנטיה אינה איסור, שכן התורה לא התיחסה לזה. אך המעשה עצמו, הוא עבירה גמורה לפי כל הפוסקים בכל הדורות.

דברי הגמרא ביבמות נאמנים עלינו. דברי הרב קוק נאמנים עלינו. לפיכך, הרבנים המוחים מול מבצעי האיסור צודקים במחאתם המוסרית נגד מגמת ההכלה של מי שמבצעים את הנטיה הזו, וטועה מאד הר' שלמה ריסקין כשהכריז שבעל נטיה כזו הוא אנוס ופטור. טעות תלמוד שהיא כזדון, ומכשילה רבים וטובים. אסור לפסוק כדרכו תמיד הלכות לפי רוח הזמן אלא לפי דבר ד' המחיה את הבריות כולם. חיי עולם נטע בתוכנו.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן