עודד רביבי מציע: שינוי אסטרטגי למועצת יש"ע

לא 'גם וגם': אחרי עשרות שנים בהן עסקה מועצת יש"ע במקביל במאבקים אידיאולוגיים ובנושאים מוניציפאליים מציע ראש מועצת אפרת, עודד רביבי שינוי באופן הפעולה של המועצה: "כשיו"ר מועצת יש"ע אבי רואה הודיע על סיום כהונתו, אני סבור שהמועצה צריכה לחשב את דרכה"

חדשות כיפה עודד רביבי 17/08/17 13:31 כה באב התשעז

עודד רביבי מציע: שינוי אסטרטגי למועצת יש"ע
עודד רביבי, צילום: באדיבות המצלם

מועצת יש"ע הוקמה בשנת 1980 מתוך מטרה לתת מענה מוניציפלי לרשויות המקומיות. מעין ארגון גג לצרכים הייחודיים של התושבים הנמצאים למעשה תחת פיקוח צבאי. בתחילה היו חברים במועצת יש"ע כלל ראשי המועצות המקומיות והאזוריות. במהלך השנים היו כאלה שהיו מעורבים יותר והיו כאלה שכלל לא זכרו שהם חלק מיש"ע. דווקא ההקפאה שהוכרזה בתקופת כהונתו של הנשיא אובמה הכניסה את כולם לאותה קטגוריה פגיעה: תושבי הישובים המבודדים, מרכזי הגושים "סמוכי הגדר" ואפילו ירושלים הבירה.

הגרוש מגוש קטיף בשנת 2005 היה קו שבר פנימי ביחסי הגומלין בין מועצת יש"ע לבין התושבים. כישלון המחאה הטיל סוג של דופי ציבורי באנשי המועצה וגם ראשיה הרגישו סוג של אשמה. מבלי להיכנס לשאלת האחריות או עצם ההיתכנות למנוע את הגירוש, המצב האנומלי שבו מועצת יש"ע התנהלה בשנים ההם היתה שבתוך המועצה בעלת האורינטציה המונציפלית, שולבה גם תנועת גוש אמונים שהיא הזרוע האידיאולוגית של ההתיישבות. למרות זהות האינטרסים הרעיונית, החיבור ההדוק הזה יצר אתגרים לא פשוטים בשילוב שני הארגונים.

ראשי מועצת יש"ע מחויבים לנהוג על פי הוראות משרדי הממשלה, לפעול באופן תכליתי לטובת חיי תושביהם ולנהוג בממלכתיות. גוש אמונים, כיאה לארגון חוץ פרלמנטרי מוכוון לאמירה ערכית-אידיאולוגית ומותאם לפעילות מחאתית שתשקף את רצונם האידיאולוגי של מתיישבי יהודה ושומרון.

בימים אלה, כשיו"ר מועצת יש"ע אבי רואה הודיע על סיום כהונתו, אני סבור שהמועצה צריכה לחשב את דרכה. ישנם כיום לא מעט גופי מחאה איכותיים שמביאים את הקולות מהשטח, מנהלים מאבקים ציבוריים אפקטיביים ודואגים לנראות הציבורית של תושבי יו"ש. זה מאפשר למועצת יש"ע להתרכז במשימתה המונציפלית. גם השינויים הדמוגרפיים שמתחוללים בשטח מחייבים זאת. כחצי מיליון יהודים מתגוררים היום ביו"ש. אוכלוסיה שהולכת ומתרבה, מבוגרת יותר, הטרוגנית יותר. זה מצריך טיפול אזרחי רציני. ה"גיבוש" הכפוי שיצר אובמה לכלל תושבי יהודה ושומרון, יחד עם הגידול במספר התושבים ביהודה ושומרון הביא להזדמנות. המשמעות לכך הינה שצריך לייצר תשתית אירגונית שיודעת לתת מענה לצרכי התושבים החיים ביהודה ושומרון. ברור היום לכולם שהמנהל האזרחי אינו ערוך לאתגר. לא מבחינת כמות כח האדם ולא מבחינת "בית הגידול" של אנשי הצבא שבאים לנהל חיי אזרחים. גם משרדי הממשלה לא הפנימו את גודל האוכלוסיה ביהודה ושומרון. במחוז ש"י של משרד הפנים יש 2.5 תקנים. עם מעטפת אירגונית כזאת לא מצליחים לתת מענה  לצרכי התושבים והרשויות.

מועצת ישע יכולה לנצל הזדמנות זו להוביל מהלך שמחד נותן מענה לחיי היום יום, תוך שילוב השגת הישגים אידיאולוגיים והכל תחת המעטפת משפטית שנכתבה ע"י ועדה ממשלתית בראשות שופט בית המשפט העליון השופט אדמונד לוי ז"ל.

הצלחה במהלך כזה תוכיח שהשילוב בין הארגונים היה נכון, ייתן מענה לשינויים שחלים בשטח ואפילו יתכן ויביא לדיון מהותי על החזון המדיני אליו צועדת מדינת ישראל. זהו אתגר שמועצת יש"ע המורכבת מראשי הרשויות המייצגים חצי מיליון תושבים צריכה לעשות.

הכותב הוא ראש מועצת אפרת