מארגנות קמפיין #אתמיזהמשרת: לא הקרן החדשה מממנת אותנו

למה כשבנות כיתה י"ב בוחנות את צעדיהם אנחנו מחליטות לפתוח את הפה. ואנחנו רוצות לשאול חזרה, האם יש זמן שהוא כן נוח לתלות כביסה מלוכלכת לעיני כולם? האם אתם מוכנים לקחת על עצמכם פגיעה של ילדות בנות 18 נוספות עד הזמן ה"מתאים" לחשוף ולדבר? תגובה לעמנואל שילה

חדשות כיפה רחל לאישנר ממנהלות הקמפיין #אתמיזהמשרת 08/10/17 14:38 יח בתשרי התשעח

מארגנות קמפיין #אתמיזהמשרת: לא הקרן החדשה מממנת אותנו
באנו לעשות טוב, צילום: Yossi Zamir/Flash90

אף פעם לא נעים לחשוף, לספר ולשתף את הציבור הרחב בעוול שנעשה, קל וחומר כשהאירוע התרחש בעודי ילדה בת 18.

אף פעם לא נעים לשמוע ביקורת, קל וחומר כשהביקורת היא סוד גדול בציבור הדתי, כולם יודעים עליו, כולם צוחקים עליו, אבל אסור לדבר אותו.

נשאלנו רבות מדוע לא חיכינו, למה דווקא עכשיו החלטתנו להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה.

האם הצבא או הקרן החדשה מממנים אותנו?

למה כשבנות כיתה י"ב בוחנות את צעדיהם אנחנו מחליטות לפתוח את הפה.

ואנחנו רוצות לשאול חזרה, האם יש זמן שהוא כן נוח לתלות כביסה מלוכלכת לעיני כולם?

האם אתם מוכנים לקחת על עצמכם פגיעה של ילדות בנות 18 נוספות עד הזמן ה"מתאים" לחשוף ולדבר?

אנחנו בוגרות השירות הלאומי. 

חווינו עוולות במערכת, שמענו ונחשפנו לסיפורים של חברותינו.

אנחנו לא מוכנות לקחת על כתפינו את האחריות העצומה בידיעה שהמערכת רקובה ולהמשיך לשתוק.

אנחנו לא מסוגלות לשאת באשמה כל החיים שהיינו יכולות למנוע מילדות נוספות להפגע.

לא, אנחנו לא מבקשות שבנות הציבור הדתי יתגייסו לצה"ל. ההתנדבות בשירות לאומי כל-כך חשובה לקיום מדינת ישראל.

במוצאי יום כיפור בעקבות תחקיר של הכתבת ליאת בר-סתיו במגזין "את", יצאנו לקמפיין רשת #אתמיזהמשרת, מאז פנו אלינו מאות בנות שירות בעבר ובהווה, רכזות מטעם העמותות שעוד עובדות במערכת השירות לאומי שסיפרו ושיתפו אותנו בקושי ובחלק ממחדלי המערכת.

רבות מהבנות ביקשו להשאר אנונימיות, חלקם גם יותר מעשר שנים אחרי השירות כשהן אמהות ובזוגיות. 

כמונו, רבים פנו בביקורת ובכעס על ה"אנונימיות", בטענה שהסיפורים לא אמינים ושאין איך לאמת אותם.

אנחנו חושבות שהשאלה שצריכה להישאל היא שונה בהחלט. אנחנו לא רוצות לדעת האם הסיפורים אמיתים, אנחנו חייבות להבין למה! למה אנשים מתוך המערכת ומחוץ לה פונים אלינו ומפחדים לצאת החוצה בקול רם? מהו הסוד הגדול המסתתר מאחורי ה"אנונימיות"?

אנחנו מסרבות להאמין שכך המערכת בנויה ואין איך לשפר ומה לתקן.

מעבר לזה, אנחנו מתקשות להבין מה התועלת בכמות כזו גדולה של עמותות.

ישנם בעיות בסיסיות במערכת.

לא ייתכן שלא תהיה הכשרה מתאימה לכל בת שירות לפני תחילת עבודתה.

לא ייעלה על הדעת שלא יהיה מענה בזמן אמת למשרתת.

לא הגיוני שאין פיקוח מסודר אחר תנאיה הפיזיים של המתנדבת.

מה אנחנו מציעות?

הכשרה.

אנחנו מציעות מערך של הכשרה מתאימה לכל נערה.

בנות השירות הלאומי במקרים רבים ממלאות תפקידים של אנשי מקצוע, ללא ניסיון וללא הכשרה.

אנחנו מאמינות שצריך שלכל תקן יהיה הכשרה מתאימה, כלפי מקום העבודה עצמו ויותר חשוב, לימוד צורת התמודדות עם כל מה שהילדה רואה במקום השירות.

מי לוקח על הגב שלו את האחריות בשליחת נערה להתנדבות במוסד של נערות בסיכון ללא ההכשרה המתאימה?

לבנות השירות העוסקות בהדרכת טיולים ישנה הכשרה של חודשים רבים, ואין שום סיבה שבנות נוספות לא יקבלו הכשרה דומה.

מענה.

האם אנחנו מצפות מנערה להתלונן למי שאחראית לא מעט פעמים לעוול שנעשה? להתלונן למי שבשיחת טלפון אחת יכולה להעיף אותה ברגע ממקום השירות?

נציגות במינהלת השירות לאומי ובממשלה.

אנחנו מציעות נציג במינהלת, מישהו חיצוני לעמותות שיהיה זמין לשמוע ולתת מענה כנה לכל עשרות אלפי המתנדבות.

בנוסף לכך אנחנו מבקשות פיקוח ממשלתי שיפעל בשקיפות לציבור, ויוודא באופן תמידי את תקינות המערכת.

מה עוד אנחנו מציעות?

פיקוח.

מי אחראי שהדירה שהעמותה נתנה עומדת בתנאי מחייה בסיסים?

האם יש לנערות דוד? מיטה לא שבורה? מזגן או רדיאטור בחורף?

המקלחת שמתקבלת בתחילת השנה, ראויה ובריאה לשימוש אדם או שהיא מלאה בחלודה משנים קודמות?

האם הנערה אוכלת ארוחה חמה ומזינה כל יום?? האם בכלל השכר שהיא מקבלת אכן מספיק לה לצרכי האוכל? 

האם מקבלי ההחלטות לוקחים בחשבון את יוקר המחיה בארץ הגדל משנה לשנה. ואת העובדה כי מחירי המזון הבסיסים רק מתייקרים, כשהם קובעים את הסכום הנדרש לנערה למחייה?

בת שירות ממוצעת מקבלת כ300₪ בחודש לאוכל, וזה במקרה הטוב.

מה עוד אנחנו מציעות?

פיקוח על מקומות שירות לא ראויים.

ההגיון הפשוט אומר, שבנות שירות הן מתנה למקום העבודה! הן כוח יעיל, טוב ואנרגטי.

מקום שירות שפוגע בבנות בצורה פיזית או נפשית  ל א   ר ש א י   לקבל בנות שירות חדשות.

לא ייתכן שמקומות ימשיכו לפגוע שנה אחרי שנה.

ובמקרה שעמותה אכן מחליטה לבטל את התקן במקום- מה קורה בשטח? מיד עמותה אחרת מכניסה לשם תקן.

לטובת מי אתם עומדים? לטובת הבנות? לטובת אינטרסים אחרים? לטובת הכסף שהתקן מכניס?

אנחנו מאמינות כי ההצעות שהצגנו יפטרו גם בעיות נוספות-

את סוגיית ההטרדות המיניות בשירות ואת המענה אליהם, את פניות הרכזת- תחת הקושי הקשה שלה להגיע ולדאוג לכל נערה בעומס שמוטל עליה.

ואת העול הנפשי הקשה והכבד שסוחבות איתן הנערות עוד שנים רבות אחרי סיום שנות השירות שלהן.

באנו לעשות טוב.

אנחנו כאן כדי לקחת מערכת חולה ולהבריא אותה.

אנחנו מאמינות ביכולת של מערכות המדינה להצליח, ומזמינים אתכם לצעוד איתנו למען עתיד טוב יותר לכם ולילדיכם.

המאמר נכתב בתגובה למאמר של עמנואל שילה: "שוברות שתיקה": את מי משרת הקמפיין נגד השירות הלאומי