שאלה: האם מצוה לחתום על כרטיס אדי חדש, להשתלת איברים,ה מוסכם בין הרבנות הראשית ומשרד הבריאות. מצד אחד, יש מצוה גדולה של פיקוח נפש, אך מצד שני אסור לבזות את המת, וקל וחומר לקצר את חייו, שמא אינו מת לגמרי?
תשובה: נכון שיש איסור של ניוול המת, הנאה מן המת ועיכוב הקבורה, אך בוודאי אלו נדחים מפני פיקוח נפש, כמו למשל דחיית השבת.
לעומת זאת פשוט שאין להרוג אדם אחד כדי להציל את חברו. ואפילו אם האחד גוסס וממילא ימות עוד מעט, אסור לקרב את מיתתו ולקצר "חיי שעה", אלא יש להיות בטוח שהוא באמת מת.
לכן השאלה הראשית היא קביעת רגע המוות, מתי אדם נחשב למת. בגמרא יומא, כבר דנו בזה, אדם קבור תחת גל אבנים שנפל עליו, ומפנים את הגל גם בשבת, כי אולי הוא חי, אלא אם כן מתברר שהוא מת: מגיעים לחוטמו ומתברר שאינו נושם. אם כן, אמת המידה לקביעת מותו של אדם היא העדר הנשימה.
וכמובן, אם אין נשימה, גם הלב מפסיק לפעול, כי אינו מוזן בחמצן. על פי זה פסקו רבנים גדולים שכל זמן שאדם נושם והלב פועם אפילו בעזרת מכונת לב-ריאות, הוא נחשב חי. ולכן אי אפשר לקחת ממנו לב, כבד או ריאה.
אבל הג"ר פיינשטיין פסק שמדובר בנשימה עצמאית, כגון במקרה של גל האבנים, ולא בעזרת מכונת נשימה: "אף שהלב עדיין יכול לדחוף לכמה ימים, מכל מקום כל זמן שאין לחולה כוח נשימה עצמאית, נחשב כמת".
לפי זה מוות מוחי הוא מוות, כלומר הפסקה מוחלטת של פעילות כל המוח, כולל גזע המוח שנותן את פקודת הנשימה. וכן פסקה הרבנות הראשית לישראל בשנת תשמ"ו כי "מותו של אדם נקבע על פי ההלכה לאחר שכוח הנשימה העצמאית פסק לחלוטין ובאופן בלתי הפיך".
הרבנות הראשית הוסיפה הוראות שצריך הוכחות מדעיות מוחלטות שגזע המוח נהרס לחלוטין באופן בלתי הפיך ושהצוות הקובע את המוות המוחי לא קשור לצוות המבצע את ההשתלה. אכן תנאים אלה מתקיימים.
עוד קבעה הרבנות הראשית שנציג שלה יהיה בצוות קביעת המוות, רב או רופא. סעיף זה עמד למכשול כעשרים שנה. ובשנת תשס"א התווסף בכרטיס אד"י סעיף: "בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי".
אגב, יש רבנים שמתירים לקבל תרומת איברים אך אוסרים לתת. הרבה לא מבינים זאת...בינתיים בארץ ממתינים להשתלה למעלה מאלף אנשים, מבוגרים וילדים, לכליה, לכבד, ללב ולריאות. כמאה אנשים מתים כל שנה בגלל שלא מקבלים תרומה - מאדם שממילא מת.
יש גם חוששים לחתום שמא התרומה תגיע לגוי. שתי תשובות לדבר: א. הרבה איברים אדם תורם במותו, ורובם יגיעו ליהודים. ב. גם גויים תורמים בארצנו ליהודים, אז יש כאן חשבון סיבובי. אגב, התורמים הגדולים בארץ הם ערבים (האסלאם מתיר עתה תרומת אברים) ועולים מרוסיה.
ועוד שאלה: בתחיית המתים יחסר איבר? לא יחסר כלום! תחיית המתים היא נס ואנשים ישלימו את החסר.
סיכום: מצוה גדולה לתרום, מצןוה של הצלת נפשות, וסגולה גדולה לכל הברכות בעולם הזה ובעולם הבא. למה סגולה גדולה? בגלל המצווה הגדולה.