חתונה של לסביות: יקוב הדין את ההר?

בדורות עברו הדין גבר על האנושיות, והורים ניתקו את הקשר עם בנים שעזבו בצורה ברורה את שמירת המצוות. אבל כבר למעלה ממאה שנה חלקים גדולים מעם ישראל אינם נוהגים כך. הרב קורן משיב אחרת לשאלה

חדשות כיפה הרב צבי קורן 19/11/17 11:11 א בכסלו התשעח

חתונה של לסביות: יקוב הדין את ההר?
ברת כלה, צילום: shutterstock

זוג הורים דתיים שואלים רב על כך שביתם מקיימת חתונה עם אשה אחרת: "מה לעשות? ללכת או לא?".
אכן שאלה קשה ביותר. מחד, היא בִּיתם. הם לא יכולים ולא רוצים להפסיק לאהוב אותה, לפגוע בה או להתנתק ממנה. מאידך, היא ממסדת את חייה בזוגיות עם אשה אחרת, מעשה שההלכה, שההורים מאמינים בה, אוסרת. אפשר לחוש את הקרע הפנימי שההורים חווים. איך אפשר ליישב בין הקשר שלהם עם בִּיתם לבין אמונתם בתורה ומחוייבותם להלכה?
בתשובה שניתנה בשבוע שעבר, הרב אבנר פורת השיב להורים: "אתם צריכים לחבק אותה, ולהבהיר לה שהיא הבת שלכם, ואתם אוהבים אותה מה שלא יהיה, אבל לחתונה כזאת אי אפשר ללכת... לא שייך ללכת לאירוע שמהותו דבר שאסור על פי התורה".
האם באמת זוהי הוראה הלכתית גורפת: לעולם לא נשתתף, בשום מחיר, באירוע שמהותו דבר שאסור על פי התורה?

לפני שנתייחס לכך נציין את נקודות ההסכמה בינינו.
1. אנו מסכימים שההורים יבהירו לבִיתם את אהבתם אליה וישמרו על הקשר איתה, וחלילה לא ינתקו איתה את הקשר. יישר כח לרב פורת שראה לנגד עיניו את האנשים ולא רק את ההלכה ופתח באהבת ההורים לביתם.
2. אנו מסכימים שנישואים חד מיניים הינם אסורים על פי ההלכה.

על בסיס הסכמות אלה מובן שאנו חווים את המתח הנורא שהשאלה יוצרת.

דווקא משום כך אינני מבין כיצד ניתן להשיב באיסור גורף שאיננו מתייחס למצבים שונים בהם מתקיים המתח הזה. האם באמת בכל מקרה, בכל מחיר, יקוב הדין את ההר, ואין כלל מקום להפעיל שיקול דעת במצבים שונים?
למעשה, יש בינינו גם הסכמה בנקודה שלישית: מעיקר הדין אכן אסור להשתתף באירוע שמהותו דבר שאסור על פי התורה. אולם האם בדורנו אנו תמיד עומדים על עיקר הדין, ולא שוקלים שיקולים תורניים אחרים שמיוחדים לדורנו?

אמת, בדורות עברו הדין גבר על האנושיות, והורים ניתקו את הקשר עם בנים שעזבו בצורה ברורה את שמירת המצוות, הפסיקו לשמור שבת, נישאו נישואי תערובת, וכן הלאה. אף בימינו יש שעושים כך. אבל כבר למעלה ממאה שנה חלקים גדולים מעם ישראל אינם נוהגים כך, בהוראת גדולי הדורות, כמו החזון איש והראי"ה קוק. גדולי תורה אלה הצביעו על השינויים שחלו בעולם, על התרופפות האמונה בעולם בכלל, ועל השינוי העצום שחל מבחינה דתית-חברתית בעם ישראל בפרט, וסברו שבדורנו ישנה חשיבות רבה לשמירת הקשר עם בני משפחה ואנשים אחרים שהתרחקו מאמונה ומצוות. נושא זה זכה לדיונים רחבים ומורכבים, ולא נוכל במסגרת מצומצמת זו לעסוק בכך; אולם גישה זו הביאה לכך שבפועל לא פעם אנו מתבקשים להשתתף באירועים שיש בהם איסורי תורה, ואנחנו נדרשים להפעיל שיקול דעת מה עדיף: להבהיר שאיננו מסכימים לאיסורים אלה, או לשמור על האחדות והקשרים בינינו, ועל הסיכוי שבזכות זה מי שהיום עובר איסור עשוי בעתיד לחזור בו?

אמנם ישנם פוסקים שהורו לא להשתתף באירועים שמהותם איסור, לא להיכנס לבית כנסת רפורמי, ולא לשתף פעולה עם קבוצות שעוברות על איסורי תורה. אולם אני מעיד גם על הוראות בכיוון ההפוך:
בהתייעצות עם הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל בשאלה אם להשתתף באירוע בר מצוה בבית כנסת רפורמי הוא הסכים והורה לא להתפלל יחד איתם, ויחד עם זה להשתתף באירוע כדי לשמור על הקשר עם בני המשפחה והחברים הרפורמים; וידוע לי שכך הוא הורה גם במקרים אחרים.
אני מכיר זוג הורים אשר הרב שלמה ריסקין שליט"א הינחה אותם להשתתף בחוץ לארץ בחתונת בנם עם גויה ו"לא לסגור את הדלת", כלשונו. ברוך השם, עם הזמן אכן הבן חזר דרך הדלת הפתוחה לעמו ולארצו ונשוי היום ליהודיה. גם כאן, זו לא היתה הוראה חד פעמית.  
במקרה שלפנינו, האם אנו יודעים מהו טיב היחסים בין ההורים לבת בשנים האחרונות? אחרי החיבוק של ההורים, האם אנחנו יודעים האם ההודעה שלהם לבִיתם שהם לא באים לאירוע המדובר תגרום לנתק מוחלט בינם לבין בִּיתם או לא?
לכן, אין לתת הוראה מוחלטת וגורפת שאסור להורים להשתתף באירוע המדובר. רצוי לעודד את ההורים להתייעץ עם רב באופן אישי, ולא באינטרנט, בנוגע לשאלה הקשה ביותר שהם שואלים, על מנת להגיע לתשובה הטובה ביותר בנוגע להתלבטות הקשה שלהם. 

הכותב הוא חבר הנהלת ארגון רבני ורבניות בית הלל ורב קהילת כינור דוד ברעננה