"איבדתי אמא, איבדתי עין"

אתם אולי מכירים אותה בשם "שכונת מוסררה" , אבל ההסטוריה מספרת סיפור ארוך על השכונה היהודית מחוץ לחומות שנבנתה על שמם של השר משה מונטיפיורי ורעייתו

חדשות כיפה חדשות כיפה 29/07/17 21:54 ו באב התשעז

"איבדתי אמא, איבדתי עין"
שמואל צפניה בהר הזיתים, צילום: ראשית ירושלים

שכונת מורשה בירושלים, הצמודה לשער-שכם, עברה בשנים האחרונות שיקום אורבני ותדמיתי, ונהפכה למעין 'שכונת אמנים'. למען האמת, שמה של השכונה עבר מספר גלגולים: כשהיא הוקמה, נקראה השכונה: משכנות משה ויהודית, לאחר מכן בתי ניסן ב"ק, לא מזמן אנשים קראו לה מוסררה.  גלגול שמה של השכונה מספר גם קצת עליה

לפני כמאה ושלושים שנה החליט ר' ניסן ב"ק, מחסידי הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, להקים בירושלים את השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות (לאחר משכנות-שאננים). בשנת תרל"ה הוקמה השכונה ונקראה על-שם השר משה מונטיפיורי ורעייתו - משכנות משה ויהודית. בחלוף הזמן נשתכח שמה המקורי והשכונה החדשה, שכללה כמאה ועשרים בתים, נקראה בפי כול על-שם מקימה - בתי ניסן ב"ק.

ביום שישי, י"ז במנחם-אב תרפ"ט, החלו בירושלים ה'מאורעות', שפשטו גם לחברון. בבוקרו של יום שלהב חאג' אמין אל-חוסייני את באי המסגדים לעשות שפטים ביהודים. כאש בשדה קוצים פשטה שנאת הערבים ברחובות היהודים. הפוגרום החל בין החומות ופרץ החוצה. בדרכם אל מחוץ לחומות נתקלו הפורעים בבתי ניסן ב"ק ועשו בהם שמות. בצהריים הגיע ערבי רכוב על אופנוע לחברון וסיפר לחבריו על "דמם של ערביי ירושלים הנשפך כמים". כתשעים יהודים נטבחו באותו יום בחברון ובירושלים.

שמואל צפניה (74), כיום תושב שכונת פסגת-זאב בירושלים, אינו יכול לזכור את מאורעות אותו יום, שכן היה אז בן שנה וחצי. ובכל-זאת תוצאות הטבח, נצרבו עמוק בגופו ובנפשו.

"התגוררנו בבתי ניסן ב"ק", מספר שמואל. "כשהחלו הפרעות, היינו בבית ארבעה - אמא ז"ל, אחותי בת השש, אחי בן הארבע ואני, כבן שנה וחצי. אמא עמדה בדלת, אוחזת אותי בידיה, מייחלת לשובו של אבא, שעבד כנהג מונית, אבל אמא לא זכתה עוד לראותו. בעמדה על מפתן הבית הגיעו הפורעים ודקרו אותה ואותי. אמא נפחה את נשמתה מיד. אני איבדתי עין. גם אבא נדקר ונפצע בבית-חנינה.

"מכיוון שנכנסה השבת לא נקברו הגופות בו-ביום והן הועברו לחדר-המתים. במוצאי שבת הובא אבא לזהות את יקיריו. היו שם תשע-עשרה גופות. ביניהן גילה אבא את אמא ואת דודי הי"ד. אחי ואחותי הסתתרו מתחת למיטה בבית וכך ניצלו".

שנים רבות לא ידע שמואל היכן מקום קבורתה של אמו. גם אביו מיעט לשוחח על כך עם ילדיו. רק לאחר מלחמת ששת הימים ביקר בן-דודו בהר-הזיתים וגילה את קבר האחים שבו נקברו כל תשעה-עשר הקרבנות. ביום שישי הבא, י"ז במנחם-אב (אותה קביעות כמו ביום הטבח), מארגנת עמותת 'חומות שלם', העוסקת בגאולת בתים יהודיים במזרח ירושלים, עלייה המונית לקבר האחים. שמואל צפניה יאמר את ה'קדיש'.

עמותת "ובנה ירושלים" פועלת באזור קבר שמעון הצדיק, בתי ניסן ב"ק-שער שכם, קבר רחל וקבר שמואל הנביא והצליחה עד כה ליישב מעל ל35 משפחות יהודיות במזרח ירושלים ולפנות בצו בית משפט כ40 מבנים נוספים הרשומים בטאבו על שמות יהודים. שלמה קולמן, יו"ר העמותה: "אם לא נעשה זאת, יבואו הערבים ויטענו ש'מורשה' הוא שיבוש של 'מוסררה', שלא הייתה אלא שכונה ערבית שנגזלה על-ידי היהודים".

כמדי שנה תערך האזכרה השנתית לחללי מאורעות תרפ"ט בירושלים בארגון והפקה של ראשית ירושלים, האזכרה תערך בז' אב, 30.7.17  .

בשעה 18:00 ישודר בשידור חי בכיפה כנס בנושא מאורעות תרפ"ט השפעות והשלכות בהשתתפות: פרופ' ישראל ברטל, ד"ר ירון עובדיה, חגי הוברמן ועזרא יכין

הורידו את האפליקציה