מי לא אוהב עונות מעבר, או יותר נכון מי אוהב עונות מעבר?
בדרך כלל אנשים חושבים שאני בתור תל אביבי לא ממש חווה את החורף בצורה של גשם קור ורוחות. אז חשוב לי לספר לכם משהו. אצלנו בתל אביב זה קשה יותר מכל מקום אחר בישראל. ברי סחרוף כבר שר את זה לפני שנים "בתל אביב אין סתיו" ולכן אצלנו המעבר הוא הרבה יותר קשה וחד. אם אתם עדיין קוראים את הטור שלי ועוברת לכם בראש המחשבה "זה טור וויסקי או תחזית מזג אויר?" אני יכול להרגיע אתכם, כן זה טור וויסקי.
כמו רובנו בימים אלו, גם אני מצונן. ומה מתאים יותר לנקות את הגרון מוויסקי טוב? אבל פה יש את הקאצ' הגדול. אצלי בכל אופן, עיקר החוויה של הוויסקי זה סביב הריח. גם הטעם והסיומת משמעותיים כמובן, אבל הריח זה הדבר שאני הכי אוהב להתענג עליו. כשאתה מצונן קצת קשה להצליח להריח את כל מה שמתחבא בתוך הוויסקי. אז מה בכל זאת עשיתי? מזגתי לי משהו עם ריח חזק. מצד אחד הוא לא יותר מדי מורכב בריח שלו, אבל מצד שני הוא מאוד חד וברור. לפרויג 10.
הסיפור סביב לפרויג מאוד יפה. זו מזקקה שנמצאת בחלקו הדרומי של האי איילה. היא הוקמה בשנת 1815 על ידי האחים דונלד ואלכסנדר ג'ונסטון. מאז, במשך 200 שנה היא מייצרת וויסקי בצורה רצופה. ללפרויג יש ריח שמייחד את הוויסקי שלה בצורה חריגה. ריח של יוד רפואי. כזה שאמא ואבא היו שמים לנו כשהיה נפתח לנו פצע כשהיינו קטנים, בנוסף לריח חזק של כבול, כיאה לוויסקי המיוצר באי איילה. הריחות החריפים האלו ביחד, היוד והכבול, הם שהצליחו לגרום לרשויות המס בארה"ב להתיר ליבא ולמכור חביות של לפרויג בארה"ב בתקופת היובש. הם טענו שכזה ריח חזק וחריף לא יכול להיות משקה וזה חייב להיות תרופה. ואכן בשנות היובש לפרויג יובאה באופן חוקי לאמריקה.
לפרויג 10 צילום: יח"צ
לפרויג 10 Laphroaig
אזור ייצור: אילה סקוטלנד
חוזק אלכוהול: 40%
ריח: כבול חזק, יוד, חציר, שוקולד, מאלט, מדורה
טעם: עשן, עץ אלון, וניל, הל, פלפל שחור
סיומת: בינונית, בסוף מרגישים חזק מרירות ויובש בפה
סיכום: שמעתי לא מעט אנשים שאומרים על לפרויג שאו שאתה ממש אוהב אותה או שאתה ממש לא אוהב אותה. זכיתי להיות בצד שאוהב אותה. מי שרוצה להכיר את עולם הוויסקי המעושן בצורה אגרסיבית ורוצה קפוץ למים עמוקים של עשן, לפרויג יכולה ללא ספק לספק לו את החוויה הזו.
יבוא: אקרמן משקאות
מחיר: 170-250 ₪