כל מי שמכיר את האמריקאים, ובמיוחד את תושבי ניו יורק, יודע שאחד המאכלים האהובים בארצות הברית של אמריקה הוא הבייגל. יהודי ניו יורק אוהבים אותו במיוחד כשעושים ממנו סנדביץ' עם גבינת שמנת וסלמון מעושן (לקס), ואין שבירת צום בלי המאכל הטעים הזה.
לאחרונה יש סנסציה חדשה במנהטן שבעיר ניו יורק: הפלייגל!
הפלייגל, שילוב של המילים flat bagle (בייגל שטוח) הוא גרסה קצת שונה לבייגל, שלפי אחת הטענות הומצאה במאפיה מסוימת בברוקלין, אבל הטענה הזו מעולם לא אוששה.
בעקרון, זהו בייגל ששוטח לפני הבישול והאפיה שלו, ויש הטוענים שהוא משוטח אחרי הבישול ולפני האפיה (בייגל מתבשל קודם במים ורק אז נכנס לתנור). המרקם שלו קשה ולעיס יותר מבייגל רגיל, ומי שאוהב את הבייגל שלו קראנצ'י פשוט יתעלף מהפלייגל הפריך.
הפלייגל בכבודו ובעצמו צילום: shutterstock
למה לעשות כזה דבר לבייגל האהוב? אולי בגלל שהסנדביץ' שעושים ממנו טעים יותר מסנדביץ' שעושים מסתם בייגל, אולי בגלל ששעמם להם שם במאפיה.למתיו גודמן, כתב אוכל ניו יורקי יש הסבר טוב יותר. הוא טוען שמאז שהבייגל החל להיות מיוצר באופן תעשייתי, הוא הפל לגדול מידי, ספוגי מידי ולא מספיק פריך. הפלייגל בעצם מתקן את כל זה.
הפלייגל הפך ללהיט בעיר ניו יורק ודפי האינטרנט מלאים בדיונים כמו "בי בי בייגל: מעריצי הבייגל עוברים לפלייגל" או "הפלייגל נגד הבייגל!". ראיתי גם בלוגרים שטוענים ש"אחרי שטעמנו את הפלייגל, לעולם לא נוכל לחזור ולאכול שוב בייגל".
דרך אגב, זה שהפלייגל שטוח לא הופך אותו לפחות משמין - בייגל ופלייגל שוקלים בדיוק אותו הדבר ונעשים בדיוק מאותו הבצק.
בסרטון הזה תוכלו ללמוד (באנגלית) מג'ימי האופה, מה זה פלייגל, ובמיוחד לראות אחד כזה מרוח בחמאה ולהזיל ריר: