בואו נדבר על הדברה

האביב שנחת עלינו מוקדם מהרגיל, מבשר בין השאר גם את עונת הפריחה של הריסוסים הביתיים ומעלה לסדר היום את נושא ההדברות למיניהן, כולל זה שמגיע אלינו עד לצלחת.

חדשות כיפה שרה בר אשר 05/03/18 11:01 יח באדר התשעח

בואו נדבר על הדברה
הדברה, צילום: שאטרסטוק

האביב שנחת עלינו מוקדם מהרגיל, מבשר בין השאר גם את עונת הפריחה של הריסוסים הביתיים. רק שמה שהרבה אנשים לא מבינים, זה שאם קיבלתם אחריות לשנה, זה אומר שהחומר הפעיל והרעיל ימשיך לפעול במשך שנה. עם או בלי ריח. צריך להבין: כל עוד הג'וקים מתים, החומר חי. מי שמרגיש אי נוחות מהעובדה שהוא דר בדירה אחת עם חומרים רעילים, שיפסיק לרסס. במיוחד אם יש לו בבית זוחלים מהמין האנושי.

תבלינים: ישנם יצרנים שלא שומרים את התבלינים שלהם בקירור. זאת מטעמים של חוסר מקום, או חוסר תקציב. התוצאה היא חשיפת חומר הגלם לחרקים מסוגים שונים ובמיוחד בעונות החמות. (שזה בארץ רוב השנה). כדי להתגבר על בעיית הכשרות ובעיית היצורים המעופפים, הם מניחים כדור שבמגע עם האוויר מתחמצן והופך לגז רעיל.  עושים את זה כך: מניחים כדור בין כל השקים של חומרי הגלם, עוטפים את חומרי הגלם שעל המשטח בניילון נצמד, מכניסים את הכל לאחד החדרים שבמפעל ומניחים לגז להתפורר לאבקה. התבלינים מבלים כך במשך יומיים עד ארבעה ימים. לאחר מכן, רואים את כל המעופפים מוטלים מתים בדפנות הניילון. בשלב הבא, משגיח הכשרות שבמפעל יבדוק בעזרת לופה (זכוכית מגדלת), האם אכן כולם נחים בשלום על משכבם, שאם לא כן, התבלינים יזכו למנת גז נוספת. מכאן התבלינים יעברו לטחינה ולאריזה. ואני שואלת: האם הגז מספיק להתנדף לפני שהוא נארז? האם מישהו בודק את זה? האם משהו מהגז עבר אל התבלינים האחרים ששכנו באותו חדר? האם מישהו בדק את ההשפעה המצטברת על העובדים שבמפעל? והכי חשוב: למה לא לחייב את כל היצרנים כך שישמרו את חומרי הגלם בקירור? או לפחות לחייב אותם לציין את זה על גבי השקיות או צנצנות התבלינים? שימו לב, העובדה שהתבלין בילה בתוך גז לא מונעת מהמזיקים לחדור אליו כשהוא יהיה ארוז בשקית.

אצא לי השוקה: איזה כיף זה להסתובב בסופרמרקט הממוזג ולהרגיש כמו בשוק. לכן לצד המזון הארוז, נמצא מיני מזונות שנמכרים בתפזורת. רק שלצד משפחת בני אדם וחוה ששמחים עם החגיגה הצבעונית הזאת, ישנה גם משפחת בעלי חיים ממערכת פרוקי הרגליים (החרקים) שמנצחת על החגיגה ועלינו ממעוף הג'וק. זאת ועוד, כשבני המשפחה הראשונה (המוזכרת לעיל) טועמים מכל הבא ליד, יוצא שקיבלנו אגוזים, שקדים ופירות יבשים שמזוהמים במה שהיה ביד ובפה של בן האנוש. שימו לב, את הזיהום הזה מביאים הביתה.

תנאי אחסון נאותים: דגנים, קטניות, אגוזים ותבלינים, גם כשהם ארוזים בתוך צנצנות או שקיות הם עדיין כר פורה ומעולה לחרקים. איזה באסה זה לקחת מהמזווה שקית סגורה של אורז ולגלות שהיא עברה (במשחק ארץ עיר) מקטגוריית צומח לקטגוריית חי. הפתרון הוא: שמירה של כל הנ"ל במקרר. תחשבו על זה: יותר זול לקנות מקרר נוסף, מאשר לזרוק המון אריזות מזון לפח. את המזונות שבכל זאת שומרים בארון, כגון קרקרים, דגני בוקר, סוכר ועוד, יש לשמור במיכל אטום. ובוודאי לא לשמור סוכר בשקית נייר.  

ג'וקים זה איכס: אם שומרים על בית נקי, מקפידים ב100% על סגירת דלתות ורשתות, מתפטרים מחפצים ישנים שזרוקים בחצר, ובכל זאת מוצאים מידי פעם ג'וקים, אפשר להשתמש באחת משתי השיטות הבאות: אחת, בעזרת השפיץ שבנעליים. (אמנם לא פוליטיקלי קורקט, אבל לחנוק אותם בגז זה כן בסדר?) שתיים, לטאטא אותם חזרה לגינה. בואו נחשוב לרגע, הרי מדובר ביצורים שבסך הכל איבדו את דרכם וישמחו לחזור אל הטבע.  

 

לכל הטורים של שרה, היכנסו!

 

שרה בר אשר- נטורופתית. מרצה בנושאי: תזונה, תעשיית המזון ותוספי תזונה.054-5493632   barasher@zahav.net.il