האותיות הקטנות: מה יחס המפלגות לסוגיית הר הבית?

הר הבית עלה לאחרונה לכותרות בעקבות מעצרו של מועמד הליכוד לכנסת, משה פייגלין, ובעקבות פגיעת הוואקף בעתיקות ועצמים היסטוריים. כולם הגיבו, דיברו וביקרו. אולם, מה באמת עמדת המפלגות בנוגע לאזור הנפיץ בעולם?

חדשות כיפה נטעאל בנדל 07/01/13 11:04 כה בטבת התשעג

האותיות הקטנות: מה יחס המפלגות לסוגיית הר הבית?

מפלגת העבודה שותפה לזיקה ההיסטורית של עם ישראל להר הבית. במשך אלפי שנים נכספו יהודים בכל רחבי תבל למקום זה, ואנו שמחים על הזכות שניתנה לנו לחיות בדור של הגשמת חלום וחזרת העם היהודי לארצו. עם זאת, ברור שהמציאות המורכבת בארץ ובאזור מחייבת לנקוט בזהירות ולפעול בתבונה.

בהר הבית צריך להתקיים חופש פולחן לכל בני הדתות ובתוכם כמובן גם היהודים. בפועל, יש לפעול על פי הנחיות המשטרה וכוחות הביטחון. השאיפה לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית היא שאיפה חיה, אך בכל הנוגע ליישומה בימינו - יש לשקול גם שיקולים נוספים ולפעול בשום שכל.

מפלגת העבודה דוגלת בהידברות בין הרשויות הישראליות המייצגות את הרבנות הישראלית במקום לבין הוואקף, המנהל את המקום, וסבורה שבתאום טוב ניתן להגיע להסכמות שיאפשרו לשמור על הזכויות של כל המעוניינים להגיע אליו.

(חילי טרופר)

הר הבית הוא המקום המקודש ביותר לעם ישראל, לשם כיוונו כל עם ישראל במהלך כל הדורות את תפילותיהם ולב כל יהודי פנה להר זה.

בגלל הרגישות הפוליטית, הדתית והבינלאומית, יש לבחון מחדש את הסדרי התפילה והשליטה במקום חשוב זה, באופן השומר על זכויות העם היהודי ומדינת ישראל, תוך שמירה על הביטחון.

כיום קיימת אפליה לרעת יהודים המעוניינים להתפלל בהר. בנוסף לכך, המשטרה נאלצת להתעסק פעם אחר פעם עם הפרות סדר במתחם ההר. אנו נפעל למען גישה חופשית להר הבית ולאכיפת החוק והסדר.

(אורי אורבך)

מפלגת עוצמה לישראל רואה בהר הבית את המקום הקדוש ביותר לעם ישראל. עם ישראל מתפלל, שואף ומייחל את בניית בית המקדש על הר הבית כמקום השראת השכינה. כרגע, בשלב בו אנו נמצאים, יש לפעול למתן זכות תפילה וקיום מצוות על הר הבית כפי שמנסים לעשות זאת תנועות המקדש בהובלת תלמידי חכמים ובהם הרב דב ליאור שליט"א.

תנועת עוצמה לישראל תפעל לחיזוק מכון המקדש כמוקד חיזוק התודעה, למידת התכנים והכנה מעשית למיוחל. תנועת עוצמה לישראל תפעל לדיון מורחב ומעמיק ברבנות הראשית בהשתתפות תלמידי חכמים וראשי ישיבות השותפים בגאולת ההר. תנועת עוצמה לישראל תפעל להעמקת התודעה כי הר הבית הינו המקום המקודש ביותר לעם ישראל שבו עמדו שני בתי המקדש.

הר הבית עמד במרכז משאת הנפש של העם היהודי מאז רכש אותה דוד המלך והפך את ירושלים לבירתנו. במרכזה של שאיפה זו עומדים דבריו של הנביא ישעיהו כי מהר הבית תצא תורה לכל העמים אשר כל מהותה, הפיכת המקום למרכז עולמי לקריאה בשם א-ל אחד, או אז "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".

זכינו, ועד היום מהדהדות באוזנינו מילותיו המרטטות של מוטה גור "הר הבית בידנו". ב-1967 חשבה ממשלת ישראל שבשלב הראשון מן ראוי להפנות את היהודים המבקשים להתפלל אל עבר רחבת הכותל המערבי.

יחד עם זאת, וכפי שקבע בבירור יו"ר הליכוד, השר דאז מנחם בגין, ההחלטה שהתקבלה בשנת 1967 היתה לשעתה בלבד ובשום פנים ואופן לא התקבלה החלטה לאסור תפילת יהודים בהר הבית.

שאלת תפילת יהודים בהר הבית נדונה מאז בערכאות שונות ובעיקר בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון בנושא, מאז שנת 1993, היא כי יש להכיר הכרה מלאה בזכות התפילה של יהודים בהר הבית ולהגבילה אך ורק במידה וקיים חשש קונקרטי המצביע על סכנה קרובה לוודאי לפגיעה קשה בביטחון הציבור.

דברים ברוח זו מופיעים בפסק דין שכתבה לאחרונה כב' השופטת מלכה אביב : באופן אישי אני סבורה כי יש מקום לאפשר תפילה יהודית בהר הבית באופן מובנה במקום המיועד לשם כך מתוך ההגנה הראויה ותוך היערכות בטחונית מתאימה.לגבי דידי הנימוק כי דעתם של המוסלמים איננה נחה מכך שיהודים מתפללים בהר הבית איננה יכולה כשלעצמה למנוע מיהודי לממש את ציווי הדת ולהתפלל בהר הבית. את המענה הבטחוני על שלטונות הביטחון ליתן בדרך הראויה"

עמדה זו אומצה על ידי יו"ר הליכוד וראש הממשלה מר בנימין נתניהו, ובמכתב שהוא הוציא לארגונים העוסקים בענייני הר הבית כתב "זכותו של העם היהודי על מקום קדשו - הר הבית- אינה ניתנת לערעור, אני סבור שיש להסדיר זכות תפילה של יהודים במקום זה, על אחת כמה וכמה כשאנו נותנים חופש פולחן לכל הדתות בירושלים. ברור שיש לטפל בנושא זה ברגישות הראויה, ואני מאמין שנוכל לעשות זאת כיאות..."

ראש הממשלה נתניהו אף קבע בנאומים רבים כי בירושלים ככלל ובהר הבית בפרט קיים חופש דת לבני כל הדתות. לאור זאת יפעל הליכוד בקדנציה הקרובה למצוא פתרון המאפשר חופש פולחן גם ליהודים בהר הבית, כמובן תוך טיפול בנושא בכל הרגישות הנדרשת.

(יהודה גליק)

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן