(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה': (פרק כה)
בתחילת פירושו של רבי אברהם סבע, "צרור המור", לפרשתנו, פרשת בהר, הוא דן בסמיכות ענייני השמיטה שבתחילת פרשתנו לעניינים הנידונים בסוף הפרשה הקודמת, פרשת אמור.
בטרם נעיין בדבריו נזכיר שבסוף הפרשה הקודמת נידון עניין המקלל. לאחר תיאור העבירה שעבר המקלל (כד, י-יא) מסופר שהניחוהו במשמר "לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה'" (פסוק יב). לאחר מכן מופיע דינו של המקלל: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת" (פסוקים יג-טז). ביצוע הדין מופיע רק בסוף הפרק (פסוק כג): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". בין הדין לבין ביצוע הדין מופיעים ששה פסוקים בדיני רוצח ומזיק. הראשון שבהם הוא: "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת" (פסוק יז). "צרור המור" העיר על סמיכות זו בין דין רוצח למקלל (במחיר הפרדה בין דין המקלל לבין ביצוע הדין) וכתב:
"וסמך לכאן "ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת", וראוי היה לומר בראשונה "ויוציאו את המקלל" (פסוק כג), ועוד מה ענין זה לזה...
רצה ה' יתברך להודיענו בכאן זה השורש הגדול כי ה' שוקל כבוד הבריות כמו כבודו, וכמו שאמר בכאן (פסוק טז) "ונוקב שם ה' מות יומת", כן אמר "ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת"... ולהודיענו שהם שוים סמך מיד ואמר "ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת", כמו שאמרתי בכבודי "ונוקב שם ה' מות יומת"".
הסמיכות בין דין רוצח לבין דין המקלל מלמדת, לדעת "צרור המור", על השוואה בין כבוד הבריות לבין כבוד ה'.
לאחר שלמדנו בפרשה הקודמת על השוואה בין כבוד הבריות לבין כבוד ה' נעיין בדבריו של "צרור המור" בתחילת פרשתנו על הסמיכות בין דיני השמיטה לדינים הנזכרים בסוף הפרשה הקודמת. כך כתב:
"ושבתה הארץ שבת לה'. סמך שמיטת הארץ לענין שלמעלה, להורות לנו כי כמו שאנו חייבין בכבוד ה' יתברך ובכבוד הבריות, כן אנו חייבין בכבוד הארץ הקדושה היא ארץ ישראל, אשר תמיד ה' יתברך דורש אותה, ועיני ה' בה מראשית השנה ועד אחרית שנה (על פי דברים יא, יב), לפי שהיא נקראת "ארץ חפץ" (על פי מלאכי ג, יב) "ארץ החיים" (על פי יחזקאל כו, כ ועוד), ולכן אנו חייבין לשקול אלו השלושה מיני כבוד, כבוד ה' יתברך וכבוד ישראל וכבוד ארץ ישראל, והם כלולים בכבוד ה' יתברך".
בסוף הפרשה הקודמת, כאמור, למדנו על השוואת כבוד הבריות לכבוד ה'. דיני השמיטה בתחילת פרשתנו נסמכו לכבוד ה' ולכבוד הבריות בסוף הפרשה הקודמת כדי ללמד ש"כמו שאנו חייבין בכבוד ה' יתברך ובכבוד הבריות, כן אנו חייבין בכבוד הארץ הקדושה היא ארץ ישראל".
נמצא שתחילת פרשתנו מוסיפה גורם נוסף שיש לכבדו בדיוק כמו כבוד ה' וכבוד הבריות – ארץ ישראל. כבוד שלושה אלה צריך להיות שקול בעינינו.
עוד מוסיף "צרור המור" שכבוד הבריות וכבוד ארץ ישראל "הם כלולים בכבוד ה' יתברך". כאשר אדם מכבד את הבריות שנבראו בצלם אלוקים ומכבד את הארץ שה' דורש אותה ועיניו בה הוא למעשה מכבד את ה'.
לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה, ומברכת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.
כמה זמן אחרי כניסת שבת אפשר להדליק נרות?
הזמן המקובל להדלקת נרות שבת הוא 20 דקות לפני השקיעה. בדיעבד אפשר להדליק נרות עד כחמש דקות לפני שקיעת השמש, כלומר 15 דקות לאחר הזמן המופיע בלוח.
האם מותר להתקלח בשבת?
גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת. האיסור לרחוץ את הגוף הוא דווקא במים חמים, אבל במים קרים או פושרים מותר, וכן מותר למי שמצטער מאוד ממניעת הרחצה, לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת
האם מותר לאכול אחרי כניסת שבת?
מצוה לקדש על היין בליל שבת, ואין לאכול או לשתות לפני הקידוש. איסור אכילה ושתיה מתחיל בעת שאדם מקבל על עצמו שבת (נשים – בד"כ בשעת הדלקת הנרות, וגברים – בשעת קבלת השבת) ובכל מקרה לא יאוחר מזמן השקיעה.
❓האם מותר להדליק אור 20 דקות אחרי כניסת שבת
יש ספק האם השבת נכנסת בשעת השקיעה או שמא בשעת צאת הכוכבים, ומכיוון שזהו ספק בדברי תורה יש להחמיר בו. בנוסף יש מצוה מהתורה להוסיף מהחול על הקודש, זמן המכונה תוספת שבת. לכן יש לקבל את השבת ולאסור כל מלאכה לפחות כמה דקות לפני השקיעה. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה. אולם מי שהתאחר ולא הספיק לסיים את מלאכתו, יכול לסיימה גם לאחר הזמן הנקוב בלוח, ובלבד שישבות ממלאכה כמה דקות לפני השקיעה ויקבל על עצמו שבת.
איפה להדליק נרות שבת
נוהגים להדליק את נרות השבת בברכה בסמוך למקום הסעודה. אמנם מכבוד השבת יש להשאיר מספיק אור בכל החדרים, כדי שיוכלו למצוא את כל מבוקשם, אך לשם כך די שמגיע לכל חדר מעט אור מבחוץ.
איך נקבע זמן כניסת שבת
זמן כניסת השבת כולל זמן המכונה תוספת שבת, שכן נצטוינו להוסיף מהחול על הקודש. ומכיוון שיש ספק האם השבת נכנסת בשקיעת החמה, או שמא בצאת הכוכבים, אנו נוקטים כדעה המחמירה וסוברים שכבר בשקיעה נכנסת השבת. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה.
🏠למה זמני כניסת השבת שונים מעיר לעיר
מכיוון שיש מצוה להוסיף מהחול על הקודש ולהקדים את כניסת השבת במעט, מצאנו מנהגים שונים לגבי שיעור ההקדמה. יש שנהגו להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, וזהו מנהג ירושלים. יש שנהגו להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה – זהו המנהג המקובל בחיפה ובטבריה, ויש שנהגו להדליק נרות 20 דקות לפני השקיעה, וזה והמנהג הנפוץ ביותר. זמני השקיעה עצמם עשויים להשתנות מעט ממקום למקום (בהתאם למיקום הגיאוגרפי) לכן מומלץ להתעדכן בזמנים המדויקים לכל מקום.
האם אפשר להכניס את השבת לפני הזמן?
מצווה לקבל את השבת לפני השקיעה ולהוסיף מהחול על הקודש. עד כמה ניתן להקדים ולקבל את השבת מוקדם? נחלקו בכך ראשונים ואחרונים. יש הסוברים שמותר להכניס את השבת מזמן פלג המנחה ולא לפני כן (שעה ורבע בשעות זמניות לפני הלילה), ואחרים סוברים שכל עוד ניכר שהדברים נעשים לכבוד השבת ולקראתה – ניתן להקדים אף יותר. השו"ע והרמ"א פסקו כדעה הראשונה, שאין לקבל שבת לפני זמן פלג המנחה (אותו ניתן למצוא בלוחות זמני היום).
כמה נרות שבת להדליק?
מעיקר הדין של הדלקת נרות שבת יש להדליק שני נרות. ויש הנוהגים להדליק נרות שבת כמספר נפשות בני הבית. כך שזוג עם שלושה ילדים ידליק חמישה נרות שבת, אך אין חובה לעשות זאת וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו בהדלקת נרות השבת.
באדיבות "חלות הרבנית״ (מיכל הריס)
מצרכים
- 1 ק"ג קמח
- 1.5 כוסות מים חמימים (קרוב לודאי שיהיה צורך להוסיף עוד מים)
- 2 ביצים
- 2/3 כוס שמן (3/4 חבילת מחמאה)
- 2/3 כוס סוכר
- 1 כף מלח
- 2 כפות שמרים יבשים
- אפשר להוסיף משפר אפיה לפי ההוראות שעל הקופסה.
הוראות הכנה
- שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
- מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
- (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
- לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
- קולעים את החלות (בצורה רופפת)
- מורחים את החלות בביצה טרופה. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
- ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
- אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.
מתכון לחלות טבעוניות שתמיד מצליחות
רכיבים
- 1.25 כוסות מים בטמפרטורת החדר
- רבע כוס שמן
- רבע כוס סוכר
- חצי כף מלח
- חצי קילו קמח
- כף שמרים יבשים
- (אפשר כמובן להכפיל כמויות)
הוראות הכנה
- שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים, מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
- מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
- (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
- לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
- קולעים את החלות (בצורה רופפת)
- על מנת להבריק את החלות מבלי להשתמש בביצה ניתן למרוח אותן במים או לערבב מים רותחים עם מעט סילן)
- מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
- ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
- אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.
