ביקורת קולנוע: החיוך שלא מש

סרט חדש מבית היוצר של המפיק זוכה שישה פרסי אוסקר ארתור כהן, מציע באנושיות ובחמלה את אפשרות התיקון והריפוי של כל מערכת יחסים ושל כל משפחה באשר היא

חדשות כיפה עינת קאפח 25/06/19 15:20 כב בסיון התשעט

ביקורת קולנוע: החיוך שלא מש
צילום:

עוד משחר ההיסטוריה או תגידו מאז ימי ספר בראשית, מערכות היחסים במשפחה הן לא צפיחית בדבש. הורה שמעדיף בן אחד על פני אחיו, קנאה בין נשים, החלפת הכלה המיועדת וזלזול בכבוד האב, אלו הם מקצת החומרים מהם בנויה האנושות.

ארתור כהן, מפיק הוליוודי ששנות עשייה פוריות מאחוריו, בוחן בסרטו  החדש "החיוך האטרוסקי" (המבוסס על ספר שכתב חוסה לואיס סמפדרו), את אותה רגישות המתקיימת בתוך המשפחה. רורי מק'קניל (המגולם על ידי בריאן קוקס), הוא סקוטי מחוספס הנאלץ לעזוב את ביתו המרוחק בערבות סקוטלנד, אל סן-פרנציסקו כדי לקבל טיפול רפואי. הוא עובר לגור עם בנו איאן (ג'יי ג'יי פילד) אותו לא ראה שנים, עם רעייתו האמריקאית העסוקה בקריירה ועם בנם התינוק אותו לא פגש מעולם. מק'קניל לא סובל את אמריקה המודרנית והנהנתנית והוא לא מפסיק להתגעגע אל הטבע, האגם וההרים הירוקים בסקוטלנד אותה השאיר מאחור. כצפוי, מערכת היחסים בין האב לבנו מלאה מהמורות ולמרות השוני והמתחים ביניהם, הם לומדים לגשר על הפערים וללמוד להכיר זה את זה מחדש. באנושיות ובחמלה מציע הסרט את אפשרות התיקון והריפוי של כל מערכת יחסים ושל כל משפחה באשר היא.

שני עולמות מתנגשים וצפויים מוצגים בסרט, העולם ההררי הנוקשה הסקוטי, לעומת זה האמריקאי עתיר הכסף וההישגיות. האב הוא אדם בודד המחובר לאדמה ולים המתנפץ אל הסלעים. הוא מהלל את החיים בטבע ומחובר בחוזקה אל שורשיו, אלא ששורשים אלו כוללים מלחמה מטופשת בת למעלה ממאתיים שנה בין שתי חמולות בכפר. הוא לא מוותר ונדמה כי אותו מאבק מגדיר את זהותו. בנו שברח לאמריקה, לא רצה בחיי הסגפנות שאביו הציע וגם לא את המאבקים המזוהים עם אביו שרצה לראות בו לוחם. ואכן, אמריקה מציעה לו מנעמי נוחות, אך גם מחויבות לחמיו העשיר והריקני ולחיים עמוסים רדיפה אחרי הצלחה. בתחילת הסרט נראה לכאורה כי הוא ואשתו מממשים את יכולותיהם, אך דווקא בעקבות שהייתו של אביו אצלם, הם נשברים ומודים כי אינם מאושרים.

כמו בסרטים רבים, גם כאן נוכחותו של הנכד היא שמפילה את המחיצות ומרככת את יחסי האב והבן, והמתח המוצב במהלך הסרט, בין עולם המסורת ובין העולם החדש מתפוגג דרך תיקון ואיחוי הגרעין המשמעותי ששמו משפחה.  



הדיקטטור הקטן
בימוי: נורית כהן, תסריט: עמנואל כהן

למעלה מעשרים סרטים הפיק ארתור כהן, ביניהם "כשהנערים שרים" ו"הגן של פינצי קונטיני" הידועים ועל שישה מתוכם הוא זכה בפרס האוסקר. כהן, נכדו של הרב הראשי הראשון של העיר באזל, הוא אדם שומר מצוות שמחלק את זמנו בין לוס אנג'לס, באזל וירושלים, בה גרים ילדיו. שניים מתוכם, נורית ועמנואל בחרו ללמוד קולנוע בבית ספר "מעלה" וסרט הגמר שלהם "הדיקטטור הקטן", שעוסק אף הוא ביחסי משפחה ופערי הדורות, זכה בעשרות פרסים בפסטיבלים ברחבי העולם. נורית ועמנואל נטלו חלק גם ביצירת הסרט ״החיוך האטרוסקי״.

הקרנת טרום-בכורה של הסרט נערכה לפני כחודש באירוע מחווה לארתור כהן מטעם בית ספר "מעלה", בו נכח המפיק שאמר בין השאר, כי חשוב לו להפיק סרטים שאין בהם אלימות ובוטות אלא סרטים שיש בהם אנושיות וחמלה. אמנם הסוף די צפוי, אך "החיוך האטרוסקי" מעורר תקווה ולא משאיר עין יבשה.

* הסרט, שבוים על ידי הבמאים הישראלים עודד בן-נון ומיכל ברזיס ומופץ על ידי סרטי נחשון, יעלה לאקרנים ב-4 ביולי בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.
 

צילום: