מילה שלו מול מילה שלה

רבות דובר השבוע על התחקיר של רביב דרוקר בתוכנית "המקור" ועל הבחירה שלו לראיין חשוד באונס, ומעט מאוד על התחקיר ששודר ממש מולו. כל הפמיניסטיות התאגדו כדי לתקוף את דרוקר ולארגן חרם על השידור, כשכל מה שהן עשו בסופו של דבר היה לייצר המון הייפ. ממול, לעומת זאת, שודר תחקיר משוגע של רוני זינגר על תקיפות מיניות טקסיות שהתרחשו (ואולי עוד מתרחשות) בגוש עציון, אבל הוא לא זכה לעורר סערת רשת.

במבחן התוצאה ברור מי ניצח. "המקור" בערוץ 13 נשקה לפטריוטים עם 7.6% רייטינג, לעומת "זמן אמת" של כאן 11 שנותרה עם 4.9% רייטינג בלבד. כל מחאת הרשת נגד דרוקר לא עזרה, ואולי אפילו עוררה את סקרנות הצופים. התחקיר של זינגר לעומת זאת כמעט ולא עורר דיון ולא הצליח לזעזע את מדינת ישראל, לפחות לא כפי שהיה אמור. הציבור הישראלי מחה נגד מתן במה לחשוד בתקיפה, אך כשהתבקש לבחור האם להקשיב לו או להקשיב לנפגעות - הבחירה הייתה הפוכה.

מי רוצה ערוץ?

כשערוץ i24NEWS הכריז לראשונה על הקמתו תהיתי מדוע יש צורך בערוץ חדשות חמישי בישראל. בעוד חודש בדיוק הוא יסגור שנתיים באוויר, והשאלה עודנה עומדת. החדשות איכותיות, הכתבים מקצועיים, אבל עדיין לא ברור למה כל אלו לא היו יכולים להשתלב באחד מבין ארבעת הערוצים הקיימים (מה גם שרוב הכתבים גם ככה נלקחו מהם). אם כך, הבשורה השבוע על ערוץ שישי שנרקם בימים אלו תמוהה עוד יותר.

בהודעה שהופצה לתקשורת אודות הקמתו נכתב כי הערוץ נולד "מתוך שאיפה לייצר טלוויזיה שמתקדמת אל העתיד, אך אינה שוכחת את הרגעים שבהם המסך ידע לאחד מדינה שלמה סביב חוויה משותפת". במילים אחרות, אין לנו אידיאולוגיה ספציפית, אבל ממש רצינו ערוץ. אגב, גם הפורמט הזה כבר נתפס - הערוץ שהוזכר לעיל קם מתוך גחמה אישית של פטריק דרהי. כי אם יש כסף, למה שלא יהיה גם אפיק.

טיטניק

אולי יום אחד יימאס להם, אבל בשנים האחרונות צייצני הטוויטר מקפידים - ממש כמו מרשם של תרופה שאסור לשכוח לקחת - לפרסם לפחות פעם בשבוע קטע מערוץ 14. כמובן שעליו להיות מזעזע, מסעיר, כזה שיחשוף את הפרצוף המכוער של ינון מגל וחבריו. לא נעים לומר שלעיתים רבות החיפוש לא מסובך וכוכבי הערוץ מגישים את הפנינים על מגש של כסף, כשהם חושפים מידע ביטחוני בשידור חי או תוקפים את רוטמן.

הפעם עומד במרכז הסערה עתי שלו, שכנראה לא ציפה להפוך לילד הכאפות של הערוץ לאחר שהותקף על ידי מפגינים בתקופת הרפורמה המשפטית. הוא נשלח לשוק מחנה יהודה כדי לשמוע את דעתם של הישראלים הפשוטים, מוכרי הבסטות, על המצב במדינה. אחד מהם הציע לזרוק את כל השמאלנים ואת ערוצי התרעלה לים, וברשת הזדעקו. איך עתי לא גינה? איך הערוץ לא הפסיק את השידור? איך זה לא מזעזע אתכם כמונו?

פשוט מאוד. נניח בצד את העובדה שלא המוכר בשוק ולא עתי שלו מעוניינים לזרוק את כל השמאלנים לים. לא וידאתי איתם, אבל אני בטוחה שיש בחייהם ולו שמאלני אחד שהם מחבבים מספיק כדי להשאיר בחיים. אבל מה שבאמת משנה זה שרואים ששלו בכלל לא שם לב מה המרואיין אמר ולא הצליח להגיב לכך בזמן אמת. בשונה מעיתונאי שיושב באולפן ושולט בסיטואציה, הוא נשלח לשטח - שם יש רעש, אנשים, בלאגן והסחות דעת שלא בהכרח מאפשרים ערנות מקסימלית למתרחש. וחוץ מזה, מתי כבר נפסיק להתרגש מכל אמירה מטומטמת?