במסגרת תערוכת הגמר של החוג לעיצוב גרפי במכללת אמונה, יצרה הבוגרת תיקי עדרי (מאיירת ואנימטורית)

סרטון אנימציה שמגחיך את השהות שלנו מול מחשב.

"כשאני על המחשב אי אפשר לדבר איתי. אל תנסו אפילו. כשהעיניים על המסך ואני עסוקה בעיצוב, איור או סתם בשוטטות בפייסבוק ובאינטרנט גם הסופה הגדולה ביותר לא תוכל להניע אותי", מספרת עדרי, "פרויקט הגמר שלי הוא אנימציה קצרה העוסקת בהומור עצמי על הנטייה לתת את כל תשומת הלב בהתמקדות בדבר אחד בלבד. האנימציה מתארת דמות הנמצאת בריכוז מוחלט מול המחשב ואינה מגיבה לתרחישים הקורים סביבה, גם כאשר הם הופכים קיצוניים, אפוקליפטיים ומופרכים. מטרת האנימציה היא להעביר ביקורת עצמית תוך חוויה נעימה ומשעשעת ובתקווה שגם הצופה ייהנה או יזדהה איתה".

היא מסבירה כי חלוקת הצבעים באנימציה מאוד חדה. הדמות המרכזית וסביבתה הם בצבעים מונוכרומטים אפורים ודלים, לעומת צבע התרחישים סביב שצבוע בצבע אדום. החלוקה המוחלטת בין צבע אחד בולט לעומת גווני אפור מסמלת את החוויה של הריכוז הממוקד בדבר אחד, כאשר כל השאר כמו אינו קיים. אך שלא כמו שהיה ניתן לצפות באנימציה, התרחישים אליהם הדמות אינה שמה לב הם האדום והבולט, לעומתה, האפרורית והפסיבית. לדבריה הסיבה לחלוקה זו היא הרצון למקד את הצופה בתרחישים ולא בדמות הראשית. הצופה יהיה זה שכן רואה את מה שהדמות מפספסת. הוא יהיה העד היחיד למה שבאמת קורה מאחוריה ולפער בין המגבלה שלה לתמונה כולה. יש לציין שאמנם ישנו שותף לצופה-החתולה. לאורך כל העלילה מלווה החתולה את הדמות והיא חווה היטב את כל התרחישים סביב, אך בניגוד לצופה, היא לא רואה אותם.

[embed]

]