שאלה
עלו לי לא מזמן 2 שאלות בנושא אמונה שלא הצלחתי לתת עליהם מענה.
א) למה בעצם אנחנו צריכים משיח? טוב לי בחיים ככה, למה צריך עכשיו את כל העניין הפרמיטיבי הזה עם כבש וזה, מה רע ככה?
ב)למה בכלל צריך מצוות? זה רק מפלג את העם בין דתיים לחילונים, וזה לא באמת מועיל במשהו. כמובן שיש גם את הקטע של השכר, אבל חשבתי שאמורים לעשות את זה לשמה , ולא בשביל שכר? ובכלל אם יש שכר, אז למה לא עושים את המצוות רשות?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום יקרה,
שאלת שאלות טובות. מנסה לענות לך עליהן כפי יכולתי.
1. למה צריך משיח? כי את ואני רוצות לחיות בעולם שעובר תהליך של טוב שכל הזמן גדל. שהעולם הזה, בסוף יביא אותנו למטרה, לתכלית ולמימוש הסיבה שלשמה הגענו לכאן. ברור לשתינו שלא הגענו לעולם הזה רק כדי לאכול פיצה ולהשתזף על הגג. יש כיוון לעולם, יש לו תכלית ומי שברא אותו לא סתם ברא אדם ועולם.
בשביל זה צריך גאולה. שבה אלוקים מחבר את כל הקצוות, אוסף את הנדחים ושבורי הלב, אנשים שסבלו, עברו התמודדות, יהודים שחיפשו דרך, שעבדו על אמונה, שהיו להן שאלות וכנראה שרק על חלק מהם מצאו תשובה. יבנה המקדש בגאולה הזאת, והטוב הגדול של ה' יופיע בבריות, בחייהן ובליבן. יהיה סוף לזמן של ההסתרה ויגיע הזמן של בירור הטוב, לא יהיה עוד רע בעולם, אין מוות ואובדן ושכול. אין פדופילים אין פורנוגרפיה, אין התעללות רגשית, אין אונס, אין גנבות, אין קטטות נוער, אין רצח.
אם טוב לך בחיים, ואיזה כיף שטוב לך, הולך להיות לך הרבה הרבה יותר טוב, שתדעי. וטוב מסוג שאת בכלל לא יכולה לדמיין.
ומה הסיפור עם הכבש וזה? הרמב"ם בספר שלו משנה תורה בהלכות מלכים פרק יא, מסביר של הפסוקים האלה בספר ישעיהו פרק יא: וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ... הם משל לכך שהרע שקיים בעולם לא יוכל עוד לגבור על הטוב.
זה משל שאנחנו מתפללים שהמשמעות שלו כבר תופיע בעולם. אין לנו טוב גדול מזה. מברכת אותך ואותי שנזכה לראות את הטוב הזה של הגאולה בעיניים, בקרוב באמת.
2. ועכשיו אנחנו עוברות לשאלה השניה:
אם אין מצוות, ואין מחוייבות לקיים אותן, העולם הזה שאת חיה בו הולך להיות הפקר.
מטרת המצוות היא לעשות אותך בן אדם יותר טוב. כרגע נתמקד במצוות שיש בהן נתינה לאחרים, אבל בהחלט אפשר להסביר גם את המצוות שנכללות בקטגוריה של בין אדם למקום.
אחת הסיבות שאנחנו כאן בעולם היא כדי שנהיה דומים לאלוקים. אחת הדרכים שלנו לעשות את זה היא לתת. נתינה היא לא מצב זמני וחולף, היא בחירה מודעת, היא דרך חיים.
בנתינה שלנו קורה תהליך שנקרא "לְדָמוֹת צוּרָה לְיוֹצְרָה", אנחנו משרטטים מהלך בנפש של הִדָּמוּת לה'. של יציאה מעצמנו והקשבה לצרכים של האחר.
אם ההופעה של הנתינה תעצור בעולם, הוא יהיה מלא כאב, בדידות וקושי. אבל יותר מזה העולם יהיה מלא באנשים שמלאים בעצמם, שתופסים כמה שיותר מקום, שלא רואים אחרים ממטר, שלא יודעים מה זו אהבה, שלא יודעים לוותר, להקשיב ולהתחבר.
את מוקפת נתינה מרגע שהגעת לעולם הזה, ההורים שלך עטפו אותך באהבה ונתנו לך כל מה שאת צריכה. בהמשך בגן ובבית הספר, ככה גם בסניף, אם יצא לך להיות באחד כזה. ואחר כך כשתגיעי לזה בע"ה- זוגיות זה הכי נתינה שיש והורות היא נתינה בהגדרה.
כל חיוך ומילה טובה, כל מבט חיובי, כל הבלגה מלדבר רע על אחר, לעמוד לזקנה באוטובוס, לתת זכות קדימה בכביש, להתכופף ולדבר עם ילד בוכה שפגשת בגובה העיניים, על כל הדברים האלה העולם הזה בנוי. בלי הטוב הזה אין עולם.
התורה מראה לנו איך נראית חברה שהחליטה לעצור ולא לתת משלה. זוהי סדום שהיתה המקום הכי יפה בארץ ישראל, אבל הכי מושחת, הכי ריק ורקוב והכי מלא כאב. אלוקים נתן להם זמן לתקן וכשזה לא קרה, הוא החליט לאבד אותם מהעולם כי לאנשים כאלה באמת אין זכות קיום.
ממליצה לך מאוד לקרוא את הספר הגדר הטובה, מאת הרב חיים נבון בעיני זה יכול לסדר לך את המחשבות ולהביא אותך להבנה של התהליך שאת עוברת.
למה יש שכר למצוות? כי אלוקים שממש אוהב אותך רוצה לתת לך עוד טוב, מעבר למה שהוא כבר נותן, אבל רוצה שתקבלי את הטוב הזה בכבוד, שהוא כאילו יגיע לך על מה שעשית והדרך שלו לעשות את זה, זה על ידי המצוות שאת מקיימת.
מקווה שקצת עזרתי,
אם לא מוזמנת לשאול שוב,
רק טוב ושמחה,
ממני נועה, חברים מקשיבים