שלוש שאלות

שלום.

1. אתה צודק מאוד בהרגשתך. זה ממש בעייתי ללכת למקום כזה. כיון שבדרך כלל במכון כושר לא מתלבשים כמו ברחוב וזו מציאות ממש לא צנועה. שווה להשקיע ולנסוע לעיר אחרת בשביל הערך הזה.

אגב, אולי כדאי באמת ליזום דבר כזה. אולי להציע לאחד מחדרי הכושר הקיימים. אני בטוח שזה ישתלם להם עם האוכלוסייה החרדית והדתית הלא קטנה שיש בנתניה. ככה תזכה את הרבים.

2. אם מדובר בספרי חול סתמיים וקל וחומר בעלי תוכן חיובי אין כמובן בעיה למכור אותם. לעומת זאת, אם מדובר בספרות שיש בה חוסר צניעות והיא מעוררת תאוות בלב הקורא, אז מצווה גדולה להשליך אותה לפח, ואין מקום למכור אותה.

3. מכיון שבסרט שאתה מתאר אין בעיות של צניעות, אז השאלה העומדת על הפרק היא היחס לתרבות הפנאי. באופן עקרוני, אדם מישראל אמור לשאול את עצמו לפני כל מעשה שהוא עושה - האם זה רצון הקב"ה. מה זה מועיל לעולם. איך זה חלק מעבודת ה' שלי. אמנם זה אידיאל גבוה מאוד, אבל לשם צריך לשאוף. על פי זה, בשאלה של צפייה בסרט (נקי כמובן), המסקנה של גבר יהודי אמורה להיות, שבוודאי עדיף ללמוד תורה מאשר לצפות בסרט. אלא שבתוך המרחב הזה של 'מה רצון ה' ממני' בהחלט יש מקום לאדם לעשות גם דברים שמרגיעים ומשמחים אותו כחלק מהחיזוק העצמי ושאיבת הכוחות לעבודת ה', ולכן לפעמים יש מקום לעשות גם דברים מעין אלה, ובלבד שזה נעשה מתוך בירור ומחשבה של מה שתיארתי לעיל.

לגבי ההליכה לקולנוע, יש כאלה שמתייחסים אליו כ'מושב ליצים' שלא ראוי ללכת אליו בכלל, גם לא לתוכן חיובי, ויש כאלה שלא חששו לזה, אם התוכן עצמו איננו שלילי.

כל טוב