תפילת תשלומין

שלום

1. מתפלל תפילת עמידה של מנחה פעמיים (אותה תפילה בדיוק). הראשונה עבור מנחה, השניה תשלומין.
וכך לשון השו"ע: "טעה או נאנס ולא התפלל שחרית, מתפלל מנחה שתים: הראשונה מנחה, והשניה לתשלומין; ואם היפך, לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה. וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין." (או"ח סי' ק", סע' א')

2. בשו"ע שם בסע' ב' מובא: "טעה ולא התפלל מנחה, מתפלל ערבית שתים: הראשונה ערבית, והשניה לתשלומין; טעה ולא התפלל ערבית, מתפלל שחרית שתים: הראשונה שחרית, והב' לתשלומין. לאחר שאומר יוצר וי"ח ברכות, יאמר אשרי ואח"כ יתפלל י"ח לתשלומי ערבית" ומוסיף הרמ"א: "וכן כשמתפלל ערבית שתים, משום שלא התפלל מנחה, יאמר אשרי בין תפלה לתפלה". מכאן שבין תפילת החובה לבין תפילת התשלומין בשחרית מפריד תחנון ואשרי, ובערבית מוסיף אשרי.

מכל מקום בדיעבד ניתן להתפלל את התפילות כמעט רצוף, ובלבד שיקפיד להמתין כמה שניות בין תפילה לתפילה. "המתפלל שתי תפלות, זו אחר זו, צריך להמתין בין זו לזו כדי הילוך ב ד' אמות, כדי שתהא דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחינה." (שו"ע או"ח סי' ק"ה, סע' א')

3. על דברי השו"ע הנ"ל שתפילת תשלומין נאמרת רק אחרי אשרי (ובא לציון) מבאר המשנ"ב שזה אומר שממתין עד אחרי חזרת הש"ץ ותחנון. "שלא יפסיק לכתחילה ביניהם בשום דבר ואפילו בלימוד אסור כי תפילת השלמה צריכה להיות בעוד שעוסק בתפילה החיובית ומ"מ נ"ל דחזרת ש"ץ של תפילה החיובית מותר לשמוע קודם", "וי"ח ברכות - ר"ל עם התחנון שאומר אח"ז דאין להפסיק בין הי"ח לתחנון" (ס"ק י"א - י"ב)

4. העמידה השניה (תשלומין) תהיה זהה לעמידה הראשונה (חובה). בין אם התפילה שהוחמצה הייתה בחול, ותפילת ההשלמה בשבת ולהפך.
וכך לשון השו"ע שם בסע' ט': "טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת, מתפלל ערבית שתים של שבת: הראשונה לערבית, והשניה לתשלומין." והוסיף הרמ"א: "וה"ה אם לא התפלל מנחה בער"ח, מתפלל של ר"ח שתים"
ממשיך השו"ע בסע' י': "טעה ולא התפלל מנחה בשבת, מתפלל במו"ש (שתים של חול), מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה", ובסע' י"א הוסיף: "טעה במנחה של שבת והתפלל י"ח ולא הזכיר של שבת, מתפלל במוצאי שבת שתים, ואינו מבדיל בשניה, ויתפלל אותה בתורת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר; וה"ה אם לא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ר"ח".

5. סוף זמני תפילה מודפסים בלוחות. מומלץ להוריד תוכנה חינמית קלוח שבה המידע זמין.
כעקרון סוף זמן תפילת שחרית עד ארבע שעות זמניות. ובדיעבד עד חצות היום.
זמן מנחה הוא עד השקיעה, ובדיעבד עד צאת הכוכבים. זמן ערבית הוא עד חצות הלילה, ובדיעבד עד עלות השחר.

6. לגבי סוף הזמן, מסתבר לענ"ד וכן לת"ח שהתיעצתי עמו שדי להתחיל פסוק ראשון בתוך הזמן.

7. אם קמים ב12 צריך לבדוק האם עבר חצות היום. (בחורף חצות זה לרוב לפני) אם עדיין לא עבר חצות היום יתפלל שחרית. אם עבר חצות היום ישלים מנחה פעמיים, אם הפסד שחרית נבע מאונס.

8. לגבי מי שצריך לקצר את תפילתו ילך לפי שו"ע סי' נ"ב:
"אם בא לבהכ"נ ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה אומר: ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות, ואח"כ: תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה (תהילים קמה, א - כא; קטו, יח), ואח"כ: הללו את י"י מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה (תהילים קמח, א - יד) ואח"כ: הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה (תהילים קנ, א - ז). ואח"כ: ישתבח, ואח"כ: יוצר וק"ש וברכותיה, ויתפלל עם הצבור.
ואם אין שהות כ"כ, ידלג גם מזמור הללו את י"י מן השמים (תהילים קמח, א - יד).
הגה: אם עוד אין שהות, לא יאמר רק: ברוך שאמר, ותהלה לדוד וישתבח (הרא"ש והר"י פרק אין עומדין).
ואם כבר התחילו הצבור יוצר, ואין שהות לומר פסוקי דזמרה אפי' בדילוג, יקרא ק"ש וברכותיה עם הציבור ויתפלל עמהם, ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם.
הגה: ומכל מקום יאמר כל הברכות שמחויב לברך בבקר."

כל טוב