תפילת ליל יום העצמאות

ב"ה

ברכה ושלום.

על פי תקנת הרבנות הראשית לשיראל וכפי שהתפרסם ב"לוח דינים ומנהגים" בהוצאת היכל שלמה (שעל פיו נהגים רוב ככל קהילות ישראל בארץ ובחו"ל)

הסדר תפילת יום העצמאות הוא כדלהלן:

יום רביעי ב' אייר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (מוקדם)

מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהלים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פתיחת הארון, מזמור קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.

יום חמישי, ג' אייר, יום העצמאות (מוקדם)

עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח", וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב). חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ליום העצמאות. "

חג שמח,

עוזיאל