תפילין

שלום
יש מבני אשכנז שנוהגים לכתוב את הפרשיות כדעת הט"ז שפרשת ויהיה אם שמוע מסתיימת בפחות מ - ט אותיות מהסוף ותחילת פרשת שמע משלימה אותם (וכך היא נחשבת סתומה גם לדעת הרא"ש וכ"כ רמ"ע ובאה"ג ופמ"ג), אבל למנהג ספרדים (רמב"ם ושו"ע) זה פסול לכן אם אין לו תפילין של ספרדים יניח של אשכנזים ואם יתאפשר יניח בהמשך היום את שלו

ולהלן הרחבה והסבר
בתורה פרשיות קדש לי , והיה כי יביאך, ושמע - פתוחות. ופרשת "והיה אם שמוע " סתומה.
וכך גם כותבים את הפרשיות בתפילין של יד.

פרשה נחשבת פתוחה או סתומה – לפי הצורה שבה הסתיימה הפרשה שלפניה.

אם הפרשה הקודמת מסתיימת ב"אמצע" שורה – ז"א שהשורה האחרונה לא כתובה עד הסוף אלא נשאר חלק לפחות בשטח של 9 ואותיות

והפרשה הבאה אחריה מתחילה בתחילת השורה היא נחשבת לפרשה פתוחה .

ולכן את שלושת הפרשיות הראשונות – שהם פתוחות בתורה כותבים בצורה הזו
– הם מתחילות בתחילת שורה . ובפרשייה שלפניהם – השורה האחרונה לא כתובה עד הסוף אלא עד האמצע – משאירה מקום חלק של 9 אותיות

אבל הפרשה הרביעית – פרשת והיה אם שמע כתובה בתורה כשהיא סתומה - שיש חלק לבן באמצע השורה ומשני הצדדים שלה כתובות הפרשיות מצד ימין סוף הפרשה הקודמת ומצד שמאל תחילת הפרשה החדשה – כך החלק הלבן שנמצא באמצע השורה סתום משני הצדדים

וזו פרשה סתומה לכל הדעות.

אבל בתפילין א"א לסתום את פרשת והיה אם שמוע בכזו צורה בגלל – שהפרשיות כתובות בארבעה טורים נפרדים. (– הפרשיות לא מתחילות באותה השורה אלא בטורים נפרדים .)

ונחלקו הרמב"ם והרא"ש באיזו צורה נוספת כותבים פרשה סתומה – לדעת הרמב"ם פרשה סתומה היא פרשה שמתחילה באמצע שורה ולכן מתחילים את הפרשה הרביעית האחרונה, את והיה אם שמוע – באמצע השורה הראשונה – כשלפניה נשאר הגויל חלק (9 אותיות) ואז מתחילים לכתוב את והיה אם שמוע והפרשה שלפניה – פרשת שמע הסתיימה בסוף השורה .
אבל לדעת הרא"ש – גם שורה שמתחילה מאמצע שורה נחשבת פתוחה.
ולכן לשיטתו כדי שפרשת והיה אם שמוע תהיה סתומה צריך להשאיר את השורה הראשונה ריקה
ולהתחילת מתחילת השורה השנייה. (אבל לרמב"ם זה לא טוב כי כל מה שנכתב בתחילת שורה נחשב פתוח) והתפילין פסולות.

ספרדים ותימנים נוגים לכתוב את הפרשיה האחרונה בתפילין כדעת הרמב"ם ושו"ע. וכך פסקו גם הלבוש והגר"א וגר"ז רח"ע גרודזינסקי .

אבל מנהג אשכנז לעשות את כל הפרשיות פתוחות – למרות שלרמב"ם ושו"ע התפילין פסולות – כי הגמ' במסכת מנחות (לב, א) אומרת לגבי מזוזה שאם טעה ועשה את הפרשיות שלה פתוחות יצא ידי חובה בגלל שבתורה הם לא סמוכות פתוחות וכתב מהר"ם פדאוה (תשו' עז) שה"ה בתפילין עשה את והיה אם שמוע פתוחה במקום סתומה יצא י"ח.

ולכן העדיפו לצאת י"ח כולם – אמנם בדיעבד ולא לעשות כדעה את – כשלשנייה התפילין בטוח פסולות

הט"ז הציע שפרשת והיה אם שמוע תסתיים בפחות מ ט אותיות מהסוף ותחילת פרשת שמע תשלים אותם ואז היא תחשב סתומה גם לדעת הרא"ש. וגם לדעת הרמב"ם, לרמב"ם כי היא לא בתחילת שורה ולרא"ש כשאין רווח של 9 אותיות בתחילת השורה היא נחשבת סתומה. וכ"כ רמ"ע ובאה"ג ופמ"ג ,
אבל בבה"ל כתב בשם הגר"ז שייתכן שלשאר הפוס' שלא הזכירו אפשרות זו – לכ"ע התפילין פסולות ועדיף לכתחילה של הרמב"ם ודיעבד לרא"ש. וגם שת"ז השמיטו.

ומ"מ האח' הנ"ל הסכימו לט"ז . וכתב בספר פס"ת שמנהג רוב האשכנזים כט"ז (ערוה"ש; מהר"י אסאד- מנהג קהילות גרמניה והונגריה,) ואסור לשנות ממנהג אבות, ואם ירצה ישאל תפילין מאחר וספרדים צריכים להמנע מלשאול תפילין כט"ז –
וכתב בספר הל"ב - שלרמב"ם שו"ע גם כט"ז פסול בדיעבד ויש להזהיר את הקונים מסופרים אשכנזים.