שאלה
שלום כבוד הרב!
יש לי בעיה ולמרות שהיא נראית לי מוזרה אני רוצה להתייעץ איתך..
אני לומדת בבית ספר דתי, והרמה הרוחנית שלי די גבוהה ואני חייבת לציין גם שהכל בא מבחירה ולא מהכרח.
אבל קורה לי משהו מוזר:
בכיתה אני אף פעם לא מתפללת. קשה לי להתפלל בשעה מסוימת, מעכשיו עד עכשיו, קשה לי להתפלל כשמסתכלים עליי ומעבירים עליי את העיניים.
קשה לי להתפלל ככה, ובגלל שאני מסתכלת על כולם בצורה של "איך אתן מסוגלות?" הבנות מכיתה מפרשות את זה בצורה אחרת וחושבות אותי לכופרת או משהו כזה...
אז יוצא שבמשך כל השנה אני בכלל לא מתפללת וכאילו אני באיזשהו מקום עושה גם "דווקא" אין לי מושג למי או למה.
אבל כשאני מחוץ למסגרת בית הספר אני פשוט יושבת ומתפללת והכל באמת בכוונה..
איך אני מגיעה למצב שאני לא מתפללת רק בחופש הגדול אלא כל השנה?
תשובה
יש מעלה להתפלל עם ציבור. זה לא סותר את הרצון הפשוט להתפלל בתפילת יחיד בזמן שרוצים וחשים מוכנים.
תתמקדי בזמן התפילה בבית הספר באותיות הסידור.
עצה טוב. תלמדי את משמעות המילים בתפילה. זה מועיל.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם