תורה

שלום לגברת אני

אני מקווה מאוד שקוראים לך 'אני' ולא שאת מדביקה לעצמך כינוי באינטרנט בשם 'אני'.
אם כך קראו לך, שיהיה לך לבריאות. אך אם את אומרת זאת על עצמך ראוי לכל אדם להתרחק מדברים כאלה שמרגילים לאנוכיות ואת הרי אינך כזאת לכן אל תדביקי לעצמך שמות אנוכיים וסליחה על ההערה.

יתכן ולא הבנתי נכון אבל אני קורא את שאלתך ומלשונה משמע שהשואלת היא אשה ולא איש. אך השאלה עצמה נשמעת לי יותר של בחור ישיבה כי אינני מבין מה כוונתך כמה אפשר לחרוש על התורה כל היום או כמה אפשר להתווכח עליה כל כך הרבה שעות ומשמע שזו שאלת בחור ישיבה אם טעיתי אודה אם תסבירי לי.

ועל כל פנים כך או כך עליך לדעת כי העולם נברא בשביל התורה ובשביל עם ישראל שהם לומדי התורה והתורה היא התוכנית והבסיס של העולם וכל הוויות העולם וכל ההיסטוריה העולמית הינן בתוך התורה.
כיהודים אנו מצווים להיות מחוברים לתורה, לא רק חיבור חיצוני סגולי אלא גם חיבור מעשי, להרגיש שחיי העולם זו תורה שבעל פה ממש נטועים בתוכנו.
יש הרבה מאמרים של חכמנו על שבחה ומעלתה של התורה ועל חשיבות לימוד התורה ועל ההכרח שבכל בית ישמעו דברי תורה. על השולחן וביום ובלילה בשבתך, בשכבך, בקומך ובלכתך בדרך.
ואינני רוצה להאריך בדברי המדרשים הלא המה מרובים מאוד. אך עובדה היא שעם הנצח היחידי בעולם זה העם המחובר לתורת הנצח. עובדה היא שאנחנו העם היחידי בעולם ששורשיו עמוקים וגלויים וידועים ומבחינתנו דוד מלך ישראל חי איתנו יום יום, שעה שעה ורגע רגע. ואין אף מלך באומות העולם שהוא חי כמו שאנחנו אומרים "דוד מלך ישראל חי וקיים"
ואתן לך דוגמא לדבר: חז"ל אומרים שדוד המלך ע"ה ביקש מהקב"ה "אגורה באהלך עולמים" והסבירו חז"ל שהוא ביקש שילמדו את דבריו ותהילותיו כל הזמן.
עכשיו שימי לב, אין שניה אחת בעולם שמישהו לא אומר פסוק של תהילים. הרי במיוחד שארצות העולם הן בקצוות שונים של האוקיינוס וכאשר כאן יום שם לילה וכאשר כאן לילה שם יום ואנו אומרים תהילים בשחרית במנחה ובערבית. בקריאת שמע על המיטה, בתיקון חצות, בברית מילה, בחתונה, חס ושלום בהלוויה – בכל מקום ובכל שניה יש יהודי אחד בעולם שאומר לפחות פסוק אחד של תהילים. ואמרו חכמים שמי שאומרים בשמו דבר שפתותיו דובבות בקבר, לכן עם ישראל החי זוכה וגורם שדוד המלך יחיה כל הזמן, כל שניה כל רגע. זוהי דוגמא אחת להבדל בין מלך של ישראל למלך של אומות העולם.
לכן, רק עם שמחובר לנצח ולתורת הנצח הוא עם חי וכל הדורות הם מקושרים וזה היבט אחד בלבד למה צריכים להיות מחוברים לתורה ויש עוד הרבה דוגמאות והיבטים אחרים כמו "לא עם הארץ חסיד" ואין אדם שיכול לחיות ולתרום ואשר על כן יגדיל תורה ויאדיר זה לא ביטוי רק בשביל קדיש אלא זו אמת לאמיתה שאנו מתגדליםעל ידי התורה ומתקדשים ומיטהרים והיא לנו אורה וברכה
כל אדם צריך לראות מהם כשרונותיו, מה הם יכולותיו ובהחלט יתכן שיש לימוד שנותנים לאחד, ולשני הוא פחות מתאים ואין אדם לומד אלא במה שליבו חפץ ובמקום שלבו חפץ ואם אמנם יש תקופה של לחץ בלימודים, צריכים למצוא גם בה את המתיקות והנעימות של התורה אף על פי שהיא מלווה במבחנים ובשאר ענינים.
שיהיה לך בהצלחה.