שאל את הרב

ראש השנה, שבת, שלושה ימים והרלוונטיות של סמכות חכמים היום

חדשות כיפה הרב דב ברקוביץ 16/08/11 16:40 טז באב התשעא

שאלה

מדוע ר"ה 3 ימים? (שנה שניה ברציפות) זו הרי מכה שלא כתובה בתורה?

התורה אומרת "ובחודש השביעי באחד לחודש" אז בניגוד לדעת תורה עושים (לא חוגגים) יומיים בכל שנה. ומה עם יו"כ ויתר החגים?

תשובה

שלום אהרון,

מתברר משתי תגובות שאהרון כתב לתשובתי שהוא מתכוון לשאול על הרלוונטיות של סמכות רבנים היום ולא ברק על מה שמופיע בשאלתו המקורית. על כן בסוף התשובה הראשונה שלי הוספתי את עיקרי הדברים שלו משתי התשובות יחד, ולאחר מכן הוספתי את התייחסותי למה שכתב בהן.
אני מניח שגולשים המכירים את ההסבר על שורש העניין של שלושת הימים ברציפות ירצו להתחיל לקרוא את הדיון מטכסט התגובות של אהרון. זה ארוך אבל זה כדאי.
שאלתך - ותחושתך - מובנת. (תחשוב על היהודים בתפוצות החוגגים גם את הימים הראשונים והאחרונים של חג הסוכות במשך יומיים ולאחריהם שבת).
אסביר בקיצור את שורש הדברים.
א. כפי שכתבת, בתורה עצמה כל חג הנו של יום אחד בלבד. כל חג חל ביום מסוים בחודש וחג השבועות 50יום אחרי יום השני של פסח.
ב. בימי קדם כאשר אבותינו חיו בארץ לא קבלו לוחות השנה לפני ראש השנה, כפי שאנו מקבלים בדואר היום, בו נקבעים כל החגים של כל השנה בימים ידועם מראש. מה עשו? בכל ערב שלושים לחודש היו רבים שיצאו מחוץ לבתיהם והסתכלו כלפי מעלה, לאביהם שבשמים, והיו מנסים לראות במו עיניהם את הלבנה שאורה מתחדשת, תלויה כבננה על האופק המערבי קצת אחרי שקיעה.
הייתה זכות גדולה למי שאכן הבחין בה. גם היות והאור המתחדש היה סמל לכוח חידוש החיים בעם ישראל כל חודש, וגם בגלל שהראייה של הלבנה נתנה זכות לגשת לבית הדין הגדול, הסנהדרין, שישב בלשכת הגזית בבית המקדש ולהעיד על ראיית הלבנה. עניין זה היה כל כך חשוב שהיה אפשר גם לחלל שבת כדי לגשת ולהעיד אם היה צורך בכך.
ג. על פי העדויות של מי שראה את הלבנה המתחדשת דיינים מתוך הסנהדרין היו קובעים שאכן הסתיים חודש אחד והתחיל חודש אחר. אם לא באו עדים ביום השלושים של החודש הישן (שעל ידי עדות הראייה נהפך לראש חודש, ליום הראשון של החודש החדש), אזי הדיינים שחיכו לעדים היו יודעים שיום השלושים נשאר כיום השלושים של החודש הישן, ורק יום שלושים ואחד יהיה ראש חודש.
ד. אחרי שבית הדין היה קובע את ראש חודש (יום ל או יום לא) היו צריכים להודיע על כך לכל עם ישראל. אלא שלא היו אז אינטרנט, אימיילים וטלפון נייד, והיו צריכים להודיע לכל העם בשיטות שהיו קיימות אז. לא אכנס לפרטים.
ה. לכל העם שחי בארץ ישראל היה אפשר להודיע תוך שבועיים. על כן כל העם החי בארץ ישראל, על אף שלא ידעו בסוף החודש הישן מתי בדיוק קבעו בית הדין הגדול בירושלים את ראש חודש החדש (ביום ל או ביום לא), כבר ידעו תוך ימים ספורים מתי קבעו ראש חודש. על כן ידעו בדיוק מתי יחולו החגים החלים בטו לחודש (סוכות, פסח ועל בסיס זה גם שבועות). אבל בחוץ לארץ שם לא הגיעה ההודעה מירושלים בזמן, היהודים שם היו חייבים לחגוג שני ימי חג מתוך ספק - 15 יום מראש חודש אם הוא חל בל החודש הישן ו15 יום מראש חודש אם הוא חל בלא בחודש הישן.
ו. הבעיה הייתה - ומה יקרה בראש השנה. שהרי ראש השנה הינו חג החל ממש בראש חודש. כלומר, אף אחד חוץ מבית הדין בעצמו לא היה יכול לדעת מתי לחוג את ראש השנה - בל של חודש אלול או בלא של חודש אלול. על כן שלא כמו כל החגים האחרים כל העם חגג ראש השנה יומיים מתוך ספק.
ז. ואולי תשאל - אבל למה היום? היום אנחנו יודעים בדיוק מתי ראש חודש אלול ומתי ראש חודש תשרי!? זה כתוב בכל לוחות השנה שאנחנו מקבלים עוד לפני ראש השנה, ואפשר גם לדעת את היום המדויק אפילו שנים מראש!
זה נכון. אבל תזכור. אף אחד מאתנו לא רוצה לחיות רק על פי הלוחות האלה. אנחנו רוצים לחזור למה שאבותינו עשו בימי קדם בארץ, לצאת החוצה מהבתים בערב ל של כל חודש כדי לראות איך הקדוש ברוך הוא, בורא העולם, מחדש אורות בשמים ומחדש אורות בנפשינו. ועל בסיס זה , ורק על בסיס זה לקבוע ראשי חדשים.
על כן גם היום כאשר אנחנו יודעים בבירור מתי חל כל ראש חודש ומתי חל כל ראש השנה, ואין צורך לכאורה לקיים שני ימים מתוך ספק (גם הדיינים בבית הדין הגדול ידעו לעשות את החשבון האסטרונומי המדויק, אבל בכל זאת חיכו תמיד לעדים), אנחנו יודעים שמבחינה זאת הגלות עוד לא הסתיימה בשבילנו. עד שיהיה בית דין גדול בירושלים, הסנהדרין, שיקבע שנוכל לקיים ראש השנה כפי שכתוב בתורה, נמשיך לקיים את ראש השנה כאילו אנחנו כולנו חיים בימי קדם ולא יודעים את מה שנקבע בבית הדין הגדול בראש חודש תשרי. מתוך החלום שאנו חיים עם סנהדרין בירושלים כפי שהיה - עד שנזכה לחיות עם הסנהדרין כפי שיהיה.
והעיקר שתהיה שנה טובה ושתאכל הרבה תפוח וחלה בדבש ושנחגוג יחד בירושלים הבנויה

והנה התגובות של אהרון ולאחריהן ההתייחסות שלי:
תודה על התשובה הארוכה במיוחד. אורך התשובה מעיד כבר על בעיותיה.
אומר כבר בתחילה. דברי הרב לא מקובלים עלי.
א. בשל תוכנה ב. בגלל סיגנונה.
התוכן אינו משכנע כלל וכלל וההשואה ליהודי הגולה שחוגגים כל חג כפול רק מעצימה את הבעיה. אדרבא למה חוגגים על סמך "בל תוסיף" שהיא לאו כמו לא תגנוב.
והסגנון. הוא מתאים להסבר לתלמיד כיתה ד. ותו לא. כל התזכורת ההיסטורית שהרב פורש כאן ידועה גם לי מאותה כיתה ומכיתות יותר גבוהות.
חזל שינו דברים לאורך הזמן בשל האומץ שלהם, להתמודד עם שנויי הזמן וההתפתחות המדעית והתעשיתית. רבנים בימינו פוחדים לפסוק במקרים כאלה ולבטל הנוהג של הגלות של 2 ימים. הרב בעצמו מודה שהיום יודעים מראש כל תאריך מתי יחול ואפילו עד הרגע. בכל מקום בעולם.
אבל אין להם אומץ לבטל דבר שהוא בניגוד לתורה. למה? הפחד מפני מה יגידו הקיצונים האחרים.
האם בגלל ש"פעם התקלקלו הלויים בשיר" צריך עם ישראל לחוג יומים במשך 2000שנה כל חג, בשל הספק?
מצוות לקיים בהסתר? מדוע? והיכן האחידות בעם ישראל? לפורים צריכים להיות 2 תאריכים? מדוע? שוב פעם זה הפחד המשתק שתפס את הרבנים. לאסור אין בעיה אבל כוח דהתירא עדיף. איפה זה מתבטא?
נכון, אז עברו שבועיים להעביר הודעה על ראש חודש. היום זה לוקח 5 שניות. אז מה? הרב מתגעגע להיות בין המסתכלים בכוכבים?
אנחנו לדבריך, רוצים לחזור למעשה אבותינו? אתה היית מוכן לנסוע מנהריה לירושלים על חמור? אבותיך לא נסעו ברכבת. אבותיך גם הקריבו לכל מיני פסלים.
אכן, כדברי הרב, הגלות עוד לא נסתימה. אבל זה תלוי אצל מי. אולי אצל הרב וחביריו. אצלי, ואני חי בארץ כבר הרבה זמן, הגלות הסתימה. וזאת הבעיה של הרבנות.
הטרגי-מצחיק הוא שראש השנה שעליו נכתב בתורה הכי מעט נקבע ליומיים ואחרים נשארו עם יום אחד.
ומאחר והיהדות של הרב עדיין בגלות, אין פלא שכל כך הרבה חילונים יש ביהדות והזרם הולך וגובר.

המשיב ודאי אומר כל שבת "ומפני חטאינו גלינו לארצינו"
המשיב שואף לחזור למצבינו בימי קדם, אך זה לא כולל למשל, נסיעה על חמור מטבריה לירושלים. ואין לו כלום עם העברת מידע תוך 5 שניות מכאן לשם.
לא מובנת לי השמחה של אלה היוצאים בסוף החודש לחפש את הלבנה בשמים. אין בזה עבודת אלילים לכל צבא השמים?
התוספת הזו של יום ר"ה היא מכה שלא כתובה בתורה וחכמים ידעו איך להתמודד עם דברים כאלה. אך כיום, שיתוק תפס את הרבנות, כי כל אחד מפחד מה יגיד האחר.. ותעשה חשבון כמה ימי עבודה הולכים לאיבוד בחודש תשרי? הפסד של מליארדים למדינה. חכמים ידעו שחסה התורה על ממונם של ישראל. אבל היום? למי איכפת
אני מותר על כאיבי ראש כאלה.
ואיפה אחדות עם ישראל? מדוע בחול חוגגים כל חג כפול וכאן לא.
רק הסתדרות המורים תתנגד לביטול היום הנוסף.

שלום אהרון,

אז הנה "המשיב" חזר אליך, ואני מתנצל על הזמן שעבר מאז שכתבת את תגובתך הראשונה.
א. ראשית, שום דבר בשאלתך המקורית לא נתן לי להבין את המקום שממנו אתה שאלת את שאלתך. מניסוח השאלה התרשמתי שהיא באה ממישהו שפשוט לא יודע מה ההסבר למציאות של שלושת הימים ברציפות - שני ימי ראש השנה ושבת. על כן פירטתי כמה שאפשר. אם הסגנון המפרט והמסביר באריכות פגע בך - סליחה - זה בוודאי נעשה ללא בכוונה.
והנה מתברר ששאלתך ממש לא הייתה שאלת "תם", - ובעצם אתה לא שואל על ראש השנה אלא על רבנים. (ומה עם הסגנון שלך? אי אפשר לומר עליו שנכתב שלא בכוונה. הוא נכתב כדי לפגוע ב"משיב" ובעצם ברבנים שבשבילך הם כולם אותו הדבר - סגורים, לא מתמודדים, לא קשובים למציאות - אולי גם לא כל כך אנושיים).
ג. הדבר המעניין הוא שאני דווקא מסכים עם כמה דברים שכתבת בתגובה הראשונה שלך. לא בטון שכתבת אותם אבל בתוכן. אני בדעה שיש להוציא את התורה מהגלות ולא רק את היהודים. יש ללמוד תורה וללמד אותה באופן שנבין לעומק איך להשתמש בתורה ככלי לעיצוב תרבות אנושית יוצרת בארץ ישראל. אתה לא מכיר אותי. אבל אני חושב שאני יכול להעיד על עצמי שאני עובד על זה בערך שלושים וחמש שנה. כמה שנים אתה עובד על זה?
האם אתה מחויב לתורה ולהעצמת התורה בארץ ישראל בכדי באמת להתמסר לעבודה על האתגר הגדול הזה? דרך אגב יש הרבה רבנים - וגם יהודים מן השורה - שממש חושבים על האתגר הזה ועובדים על שאלות בחינוך ובהלכה כדי לחבר בין תורה לבין חברה ותרבות מודרנית הנושמת חיות חדשה לתוך הריאות של עם ישראל.
ד. בעניין ראש השנה - יכול להיות שאתה צודק, שהגיעה השעה לחיות כאן ועכשיו בארץ ישראל בעניין מספר ימי ראש השנה. אני אישית מתפלל שיקום בית דין שייקח על עצמו את האחריות ויקבע כך. האם אתה מתפלל על כך? אבל עד שתהיה הכרעה שכזאת על ידי בית דין המקובל על רוב העם, אני ממשיך לקיים את ימי ראש השנה כפי שהציבור שאני חלק ממנו חי אותם.
ה. ולגבי מצוות הראייה - לעניות דעתי אתה ממש מפספס כאן משהו גדול. הורדתי את תמונת הרקע במחשב האישי שלי מאתר אסטרונומיה. יש שם 30 צילומים של חלקים שונים בגלקסיה של שביל החלב שמערכת כדור השמש שלנו הינה חלק ממנה. זה מדהים רק להסתכל על התמונה. אסטרונומיה ומטאורולוגיה הם דווקא תחביבים שלי. לא בגלל שיש מצוות בתורה - אלא בגלל שהידע בתחום מרתק אותי. הידע עצמו לא מכהה את ההתפעלות התמימה ממראות הטבע ולמרות שההתפעלות ממראות הטבע הינה חלק מהותי מחיות נפשי, היא לא מכהה את עניין המדעי שיש לי בתחומים.
העיקר הוא שאדם שהינו בעל צלם א-לוהים מוזמן לחיות בעולם של הבורא עם כל חושיו. לא לוותר על שום דבר. אם אתה קובע שלחיות עמוק בתרבות של מדע וטכנולוגיה חייבת לשלול מהאדם את האפשרות להסתכל על עצמי השמים ולהתפעל מיופים ומעוצמתם, וגם לראות בכך גילוי של בורא העולם - או שאתה רואה בכך דבר פרימיטיבי או עבודה זרה - אתה מפספס משהו עצום בחיים, וחבל עליך. (דרך אגב רוב גדולי המדענים מגליליאו וניוטון לאינשטיין ועד הזוכים בפרסי נובל היום - גם היום לא מוותרים על אותה התפעלות ראשונית ותמימה שמתעוררת בנפש האדם בהסתכלות כלפי מעלה.) הלוואי שנזכה לחזור גם בעידן הפוסט מודרני למצווה פלאית זו!
ו. לא אומרים "ומפני חטאינו" בשבת – רק בחג. יש עוד כמה אי דיוקים, אבל נעזוב אותם.
בברכה, דוב ברקוביץ

בברכה, דוב ברקוביץ

כתבות נוספות