שאלה
שלום. נושא המות מאוד מפחיד ומטריד אותי.
אתמול נפטרה בת דודתי, אשה צדיקה ומיוחדת והשאירה אחריה שבעה ילדים. מאז אני שבורה. לא מסוגלת לעשות שום דבר. מהיכן שואבים את הכוחות להמשיך הלאה למרות כל הצרות בעמ"י?
תשובה
ראשית אני משתתף בצערך.
עברת אתמול חוויה נוראית, מטלטלת. בתוך הכאב הגדול יש צורך להתאבל, לספוג את כל התחושות הנוראיות שממלאות את כל מי שהכיר את הנפטרת.
השבר אותו את חשה על מותה של בת דודה, הוא טבעי וברור.
ראשית, הקב"ה העביר אותך חוויה קשה, נסיון לא פשוט של התמודדות עם מוות. ומקובלנו כי הקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון אם אינו יכול לעמוד בו. ולכן אני בטוח, וגם את צריכה לבטוח בכך, שאת יכולה לצאת מהאבל הנורא הזה מחוזקת וברוח גבוהה.
אין לנו יכולת להבין חשבונותיו של ה' יתברך, אנו רק יודעים שהכל חסד. פעמים רבות החסד נסתר מעיננו.
אנו רואים רק את השפעת המעשים כאן בעולמנו זה ולא בעולמות העליונים, וגם בהבנתנו את מה שקורא כאן אנו מוגבלים מאוד וראייתנו מצומצמת לכאן ועכשיו.
מדוע דודתך נפטרה ומדוע קורים דברים לא פשוטים לאנשים טובים איננו יודעים. אנו בטוחים שהכל מתוך אותה מטרת הטוב המוחלט להיטיב. איננו יודעים על עולמות גבוהים לא על עולם הנשמות, על תפקידים של נשמה בעולם, על תיקונים שלה ובעצם כמעת על כלום.
איך ממשיכים הלאה? מתוך אמונה שיש לי תפקיד בעולם. ואם הקב"ה נטע כאן את נשמתי אני צריך להאיר בעזרתה של כל העולם כולו. יש לי עוד דברים לעשות, וה' עומד ומצפה לפעולותי אלו שלי.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם