שאלה
לכבוד הרב יוסף
שמי הילה, אני עושה עבודת חקר בנושא "עדות ישראל: אני מקווה שתוכל לענות לי על מספר שאלות:
1- כיצג התפתחו המנהגים בעדות- מרוקאים, תוניסאים, תימנים מאז ועד היום.
2- מהם השינויים שחלו במנהגים מאז ועד היום.
אשמח מאוד אם תענה לי בעיקר על השינויים- בתפילות, בשמירת מצוות ובחינוך הילדים.
תודה רבה.
אם יש גולשים נוספים שיכולים להוסיף לי מידע- תודה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום להילה!
משא עבודה נכבדת נשאת על עצמך ומלבד עצות של רבנים וגולשים עלייך לעיין בספרי מנהג ובעיקר בהקדמות לספרים.
אציין בפנייך כמה: "ספר המנהגים" ו"ספר התודעה" לעדות אשכנז. ספר "ברית כהונה" – מנהגי ג'רבה. ספר "נהגו העם" – מנהגי מרוקו, וכן ספר "אוצר המכתבים" של הרב משאש. כמה ספרים של הרב קאפח זצ"ל על מנהגי תימן - "הליכות תימן" למשל.
בהקדמות לספרים אלו תמצאי תשובות רבות להשתלשלות המנהגים בעדות בישראל.
אני אכתוב לך שורות ספורות ביותר בענין זה.
כבר בארץ ישראל בהיות שנים עשר השבטים איש איש בנחלתו היו סגנונות ומנהגים שונים לכל שבט, ולדוגמא היו שהיו מחליפים סי"ן בשי"ן אלו שקראו לשיבולת – סיבולת, מה שאחר כך היה נפוץ במרוקו שהחליפו כנ"ל.
צבעי הדגלים של השבטים היו שוים והיו באופן טבעי מנהגים שונים, אלא שנוסח התפילה הותקן ממש ערב הגלות על ידי אנשי הכנסת הגדולה, ואז כאשר יצאנו מהארץ ונתפזרנו לבין הגויים התפתחו מנהגים רבים אם כי יסוד התפילה – כמעט ולא שונה!
לכולם יש אותם פסוקי דזמרא, לכולם יש 19 ברכות ולכולם יש אשרי ו"ובא לציון" – אלא שאלה הוסיפו מזמור כזה ואלה אחר, ואלהו הקדימו קדיש ואלו אחרו - דברי תופינים ו"קצפות" סביב המנהגים.
ויש מי שהושפע מרבנו האר"י ז"ל ויש מי שגם הושפע מהמנגינות שהיו באותו אזור ובאותה הארץ, האדמו"ר הזקן לקח מנגינות של צבא נפוליון ושילבן בתפילות ראש השנה, בצפון אפריקה לקחו את המנגינות האנדלוסיות וכו'.
וזאת בנוסף על היסוד לכל עדה יש משהו מנגינות הלויים במקדש.
המאכלים – לגבי המאכלים הושפעו ממה שהיה במקום, בתימן היה רק קמח ובשר – וזה רוב מאכלם, במרוקו היו גם דגים ושומן וירקות – והושפעו מזה. באשכנז היו ירקות מסוימים וחלק לא היו – וגם זה השפיע.
המצוות – הנה ידוע שבמרוקו וצפון אפריקה פסקו כהרי"ף והרמב"ם לרוב. בתחילה, ומאז גירוש ספרד נטו הרוב לפסוק כמו הרא"ש ולכן בהלכות רבות שקשורות במאכלים, המרוקאים נוהגים כמו הרמ"א.
ובאשכנז פסקו כמו הרא"ש ובעל התוספות ובתימן פסקו כמו הרמב"ם, ורוב הספרדים פסקו כמו מרן השולחן ערוך.
כך שלמעשה ההבדלים במנהגים שונים כמו פסח, קטניות, בשר חלק – נבעו כתוצאה מפסיקה שונה של חכמי ישראל שעל פיהם נהגו בכל קהילה וקהילה.
יש לקחת בחשבון גם את התנגדות הגויים באותו אזור, למשל: כאשר התחיל ה"השכלה" באירופה היא פגעה רבות ביהודים שנהרו אחריה. במרוקו וצפון אפריקה כאשר הגיעו הצרפתים ופתחו את רשת בתי הספר "אליאנס" – בכל מקום שהיה בית ספר כזה, הם גרמו להרס.
גם ספרי חכמי ישראל קשורים היו למקום, לאזור, לשלטון. כל אלו השפיעו על הויכוחים שהיו להם בעניני אמונה ועל ההתייחסות.
אפילו בעניני הלכה כאשר היה מקום שהיה בו דבר מסוים - ידעו איך להתייחס אליו,וכאשר לא ידעו מהו הדבר (לדוגמא שבת) אז לא התייחסו אליו לעניני פסח ויש שחשבו ירק ממש לקטניות וכדומה.
ויש עוד הרבה מה לפרט ולהאריך, קחי לך את דברי ויהיו לך לראשי פרקים לעבודה נכבדת
אודה לך אם תשלחי לי אותה אם תרצי את הערותי לפני הגשתה – נא לשלוח לי במועד.
בברכה רבה.