כניסת השבת באזורי הקוטב

שתי בעיות עיקריות יש באיזורי הקוטב לגבי כניסת ויציאת השבת.

האחת – כניסת השבת תלויה בשקיעת החמה אשר "במקומות נורמליים" חוזרת על עצמה בכל כעשרים וארבע שעות, ואילו באיזורי הקוטב יכולה להיות לאחר חודשים עד חצי שנה.

השניה – נניח שהצלחנו לענות על השאלה הראשונה וקבענו את השעה בה נכנסת השבת ואת השעה בה יוצאת, עדיין קיימת בעיה באיזה יום תחול השבת מבחינת קו התאריך. (קו התאריך לכשעצמו מהווה בעיה גם באיזורים בהם השקיעה "נורמלית").

באנציקלופדיה התלמודית בערך "יום" (כרך כ"ב עמוד שצ"ז) מובאות לא פחות משש דעות, שונות מן הקצה אל הקצה, בעניין שעת כניסת השבת ויציאתה באיזורי הקוטב.

1. מקום שבו אין זריחה ושקיעה בכל יום – מי שנמצא שם פטור ממצוות השבת ומשאר המצוות התלויות במניין הימים.

2. כל זמן שרואים את השמש נחשב יום וכל זמן שלא רואים את השמש נחשב לילה ואם בא לשם ביום חול, כל זמן שהוא יום הרי הוא חול גמור, ואם בא לשם בשבת הרי הוא כולו שבת. (לפי זה יוצא שמשך ימי החול הוא שש שנים ומשך השבת - שנה...)

3. מי שמגיע לקוטב מתחיל למנות שש פעמים עשרים וארבע שעות והם ימי החול, ועשרים וארבע השעות בפעם השביעית היא השבת.

4. באיזורים אלו אמנם רואים את השמש חצי שנה, אולם גובהה מעל האופק משתנה. מחזור שלם הוא יום. לפי זה השבת נכנסת בשעה בה השמש נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר מעל האופק, ויוצאת למחרת באותו מצב. בחצי השנה שאין רואים את השמש עושים אותו חשבון לפי סיבוב הכוכבים.

5. גם באיזורים אלה אפשר לכוון את נקודת המזרח ואת נקודת המערב. היום מוגדר מן הרגע שהשמש בנקודה המזרחית ביותר ועד שהיא בנקודה המערבית ביותר, והלילה מוגדר להיפך. כניסת השבת היא ברגע שהשמש משנה כיוון ומתחילה במהלכה ממערב למזרח, וצאת השבת למחרת באותו מצב. גם לדעה זו, בחצי השנה שאין רואים את השמש עושים חשבון דומה לפי מצב הכוכבים.

6. כניסת השבת ויציאתה יהיו לפי השעה (בשעון) שהשבת נכנסת ויוצאת במקום האחרון ממנו האדם יצא, ושבו עדיין יש שבת "נורמלית". לפי זה שני אנשים שיצאו ממקומות מרוחקים, כגון אחד יצא מאירופה ואחד מאמריקה, גם אם שניהם הגיעו לאותו מקום לכל אחד מהם יהיו כניסת השבת ויציאתה בשעות שונות לחלוטין.

באשר לקביעת היום – לשיטות 1, 2, 3 ו- 6 אין בעיה. לשיטות 4 ו- 5 לכאורה יש בעיה גם בנושא זה. אני מעלה השערה שאם אדם אינו עומד באופן מדוייק בנקודת הקוטב, הרי הוא יכול לברר באיזה קו אורך הוא נמצא, ואז אנו מגיעים לדעות השונות בעניין קו התאריך שאינן שייכות רק לקטבים...

חלק מן הדעות שהובאו למעלה הובעו בעקבות דיון תיאורטי. נראה, לפי ניסוח התשובות, שדעות 3 ו- 6 ניתנו כתשובות לשאלות מעשיות שנשאלו על ידי אנשים שיצאו ל"נארד פאל" (north pole = הקוטב הצפוני) לצוד "התנינים הגדולים" (וואלפיש = לוויתנים), ובעקבות מספר קושיות על שיטה 3, נראה כי הפוסקים היום מצדדים יותר בשיטה 6.

אתה רואה ששאלה זו שהיתה תקועה לך בראש כמה ימים אין עליה תשובה פשוטה וחד משמעית. אם היא שאלה תיאורטית אני מקוה שקיבלת מענה. אם היא עומדת להיות שאלה מעשית – אל תסתפק בה, עשה שאלת חכם.