ירושלים על ראש שמחתנו

שלום.

ידוע המנהג בישראל להזכיר את חורבן הבית בעת שמחתנו, שנאמר "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים, קלז, ו). הגמרא (בבא בתרא ס:) מבארת שזה יעשה ע"י הנחת אפר על ראש החתן במקום הנחת התפילין., כיום נהגו לשנות מנהג זה לשבירת כוס
חז"ל אומרים על מי שמשח חתן וכלה, כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים (ברכות ו:). אומר המהר"ל ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלם ואין לך מציאות יותר שלם מזיווג חתן וכלה.
ירושלים כמובן הכוונה לבית המקדש, שהוא המציאות השלימה בעולמנו שאליה אנחנו תמיד שואפים, שלוש פעמים ביום, "ותחזינה עינינו בשובך לציון, ותבנה את ירושלים עירך"(תפילה).
זאת אומרת בעצם שחתונה היא ממש כבניין המקדש, ומכיוון שאנחנו תמיד זוכרים שאנחנו בתור עם חסרים בלי בית המקדש, גם בשמחתנו שאנו משלימים עצמנו בצורה פרטית, צריך לזכור שאנחנו עדיין חסרים, בלי בית מקדשנו החרב, ולא סתם זוכרים, כמו שציינת, מעלים את הזכרון הזה על ראש שמחתנו, להראות לכולם שזה הדבר הכי חשוב ועיקרי בחיינו, עבודתנו לה' יתברך בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן.
מנהגינו המפורסם הוא כידוע, לשבור כוס, במהלך החופה, הרוב המוחלט של המתחתנים עושה זאת בסוף החופה, אך אפשרי לעשות גם בין ברכות האירוסין לנישואין. אומרים: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי, אם לא אזכרכי" ושוברים את הכוס, כמעט תמיד, אם לא תמיד, שבירת הכוס מלווה במנגינה מרגשת של התזמורת, של השיר אם אשכחך, לצערי הרב רוב החתנים אומרים אם אשכחך , ושוברים את הכוס ומיד לאחר מכן כל הקהל פוצח במחיאות כפיים וצעקות מזל טוב, לעניות דעתי דבר זה הוא פסול, שכן אין פה זיכרון של ירושלים אלא ההפך, הופכים את חורבן ירושלים לשמחה (כמובן לא ח"ו בצורה ממשית, אך כך זה נראה כלפי חוץ), לכן המלצתי היא, להגיד לתזמורת לנגן את השיר, לעצור באמצע, החתן אומר את המילים "אם אשכחך..." שובר את הכוס, ומיד התזמורת ממשיכה לנגן עוד כמה שניות, דבר זה מראה בצורה ברורה שאנחנו זוכרים כיאות את חורבן ירושלים, ולאחר מכן כמובן כל הקהל שמח ביחד עם החתן והכלה, בשמחתם הגדולה מאין כמוה.
שיהיה המון מזל טוב, ברכה והצלחה, שתזכו לבנות בניין עדי עד, בדרכי ה', אמן.

בברכה,
עומר.