חשוון

שלום לך .

מעגלי השנה סובבים ומקיפים , יש חודשים חגיגיים יותר ויש פחות .
המושג של ' אחרי החגים ' משמש לשני הצדדים .
אכן תשרי - לאחר עבודת אלול - היה שיא , ובסופו וחתימתו שמחת תורה .
ומכאן אתה עובר ל' מר חשוון ' שבטעות מייחסים פירוש מר לשמו ואין זה אלא כנגד הגשמים ( מר מדלי ).

אך חכמי ישראל כבר חשבו על בעיה זו וכבר העמידו לנו את יתרת ימי תשרי ללא תחנונים כדי שיהא לנו משהו של מעבר , מחבר .

ובכל זאת הרי יש לנו את יום ירידת הגשמים ותפילות הגשמים - ואל יקל בעת משקל כי גדול יום ירידת גשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ .

ויומה הגדול של רחל אמנו המתפללת ומעתירה בעדנו ובוכה בבכי תחנונים ומבקשת ושבו בנים לגבולם .

אך מעבר לכך זה מצויין שיש לך זמן כזה של שקט ולימוד חורפי ללא הפרעה , ויש המתענים בו לכפר על אכילה יתירה וכדומה וכעין מה שהיה נוהג איוב .

ואף גם זאת , הרי שנים עשר החודשים הם כנגד י'ב שבטים ועתידים ראשי החודשים להיות לנו למועדים - כי בא מועד .
ננצל את הימים הבאים להתעלות והתמדה .

את אשר עלינו בתשרי - אלול , נכבוש ונבסס בחשוון - כסליו .
כל טוב