שאלה
שלום.
נכתב בגמרא משהו כזה:
" המפסיק ממשנתו - מאכילין אותו גחלי רתמים"
באיזה אופנים מותר להפסיק באמצע הלימוד ?
תשובה
אכן כך כותבת הגמרא בחגיגה דף יב, ע"ב: "א"ר לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים שנאמר...". וכן כותבת הגמרא בע"ז ג, ע"ב.
ובמסכת אבות (ג, ז) "רבי שימעון אומר: המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו"
דברי אגדה אלו באם ללמד בפשטן את חשיבות לימוד התורה ועד כמה ההפסקה בהם לדברים בטלים, יש בהם כדי להוציא את האדם מן העולם. אכן כל זמן בו האדם לא נדרש לעסוק לצורכי משפחתו או למלא חובתו כאב וכבעל חייב לעסוק בתורה. ישנם דרגות בחובות שכתבתי למעלה, אולם הכלל של עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי, תקף לכל רוחב החיים.
כדרכם של אגדות חז"ל יש בהם עומקים שונים. מדוע דווקא "גחלי רתמים" ועוד ועוד אולם אין המקום להתייחס לכל זה במסגרת צרה זאת.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם