הסבר בתפילה

שלום

בויקרא כ"ו, מ' נאמר:
"וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי"

ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער א מונה את עשרים עקרי התשובה ובעיקר הארבעה עשר כותב:
"הוידוי. שנאמר (ויקרא ה, ה): והתודה אשר חטא עליה, ויש עליו להזכיר עונותיו ועונות אבותיו, כי היה נענש עליהם באחזו מעשי אבותיו בידו. וכן כתוב (שם כו, מ): והתודו את עונם ואת עון אבותם."
וכן כתב בעקבותיו בספר אורחות צדיקים שער התשובה:
"הארבעה עשר הוידוי, שנאמר (ויקרא ה ה): "והתודה אשר חטא עליה". ויש חובה עליו להזכיר עוונותיו ועוונות אבותיו. ולמה יתודה על חטאות אבותיו? משום שהיה נענש כשאוחז מעשה אבותיו בידו. וכן כתוב (ויקרא כו מ): "והתודו את עונם ואת עון אבותם".

השל"ה מסכת יומא פרק נר מצוה אות נ"ז פוסק מכאן:
"וכתב החסיד רבינו יונה בשערי תשובה (שער א' אות מ'): כשיתודה, יזכור עוונותיו ועוונות אבותיו, כי היה נענש עליהם, באחזו מעשי אבותיו בידו. וכן כתיב (ויקרא כו, מ) 'והתודו את עונם ואת עון אבתם', עכ"ל. על כן ישר בעיני נוסח וידוי הספרדים שאומרים, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו אשמנו בגדנו וכו'."

בערוך השולחן או"ח סי' תר"ז סע'ח' מובא דיון בענין:
"ועיקר הוידוי הוא אבל אנחנו חטאנו ויש שאומרים אבל חטאנו ויש שאומרים אבל אנחנו ואבותינו חטאנו וכן מצינו שאמר דוד [תהלים קו, ו] חטאנו עם אבותינו וכן דניאל [ט, טז] אמר כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה."

בבאור הענין כותה ה"מאור ושמש" על פרשת בא:
"כשאדם רוצה לעשות תשובה שלימה - צריך לתקן מה שקלקל הוא, וגם לתקן חֵטְא אבותיו, דהיינו בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא (סנהדרין קד א). על כן אנחנו אומרים 'אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ' - כדי לתקן גם כן חטא האבות."

כל טוב