שאל את הרב

הנותן לשכוי בינה - פירוש

הרב חנן שוקרון הרב חנן שוקרון 29/04/21 09:45 יז באייר התשפא

שאלה

שלום כבוד הרב

מדוע בברכות השחר מברכים את השכוי שמבדיל בין יום ולילה?

1. למי אכפת אם תרנגול מבין שכרגע לילה או יום? ולמה דווקא תרנגול? אני בטוח שעוד חיות מבחינות בין לילה ליום.

2. התרנגולים של ימינו לא ממש מבחינים בין לילה ליום הם קוראים גם בלילה לפעמים.

3. כיום יש שעון מעורר. הברכה הומצאה בעבר כביכול, שהתרנגול מעיר את האדם בבוקר.

כך שכל הענין תמוה בעיני ויתכן שצריך להוריד את הברכה הזו?

או שאולי היא אכן נצרכת?

תודה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

לשואל שלום

ראשית אשבח את שאלתך העמוקה. ניכר שהיא יוצאת מלב הדורש קרבת א-להים מתוך הבנה ויישוב הדעת. ננסה לענות בהרחבה כמסת הזמן העומד לרשותנו:

נוסח הברכה בתפילה הוא: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן (נ"א: הנותן) לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה".

מקור הברכה הוא תשובת ה' לאיוב: "וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר.. מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה, אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה?". כשהקדוש ברוך הוא נגלה לאיוב הוא שואל אותו עשרות שאלות, שתיים מהן נמצאות בפסוק הנ"ל: 'מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה' פירושו: מי שם חכמה בכְּלַיוֹת? מי טבע בתוך האדם חכמה מולדת? והחלק השני: 'מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה', לפי ההקשר בפסוק – מי נתן בינה ראשונית מולדת בלב האדם? פירושה הפשוט והבסיסי של המילה 'שכוי' הוא- לֵב, והרלב"ג הוסיף: זהו השכל.

הברכה איתה אנחנו פותחים את הבוקר היא זו אשר משבחת את ה' שנתן בנו חכמה ובינה להבדיל ולהבחין בין הטוב לבין הרע, בין האמת לשקר.

ואמנם, נכוחים דבריך, פירוש נוסף למילה 'שכוי' הוא- תרנגול. כדברי הגמרא: "אמר רבי שמעון בן לקיש: כשהלכתי לתחום קן נשרייא (שם של מקום), היו קורים לתרנגול שכוי".

אכן כפי שכתבת, יש חיות רבות המבחינות בין לילה ליום. אך התרנגול מתייחד בכך שהוא מצליח לזהות את עליית הבוקר, עוד מתוך החושך. היכולת לזהות את סיום הלילה לפני שמִתְגלים הסימנים החיצוניים היא חשובה. אנו, היצור המפותח ביותר, בני האדם, נוטים פעמים רבות לייחס חשיבות רק לדבר הנראה ולא לעומק החבוי. יש בנו יכולת לזהות תהליכים מתחת לפני השטח, עלינו רק להשכיל ולהשיג זאת. כך גם ההלכה קובעת שאת ברכות השחר ניתן לומר עוד לפני הזריחה, בזמן שהוא משול לגלות, ללילה, כבר נוכל לשבח את ה' על מסוגלות ההכרה באור המתקרב.

"רבי חייא ורבי שמעון היו מהלכים בבקעת ארבל בסוף הלילה. ראו אילת השחר שבקע אורה, אמר רבי חייא לרבי שמעון: כך היא גאולתן של ישראל! בתחילה קימעא קימעא (מעט מעט), וככל שהיא מתקדמת, היא הולכת ומאירה" (ירושלמי יומא, בתרגומי).

ואוסיף כאן קטע מתוך סידורו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל: "השכוי הקורא בקול להקיץ נרדמים. במילוי תפקידו, לפני יצירתם של כל הכלים המעוררים למיניהם, אות הוא על השלמת תפקיד החיים ברוחניותם המתמלא מהמון היצורים, אשר כולם יחד עומדים להוציא אל הפעל את הדרתה של נשמת האדם העליונה, ההולכת ומתגברת עם ימי החיים וחליפות הזמנים, הימים והלילות, עם חלוקי תפקידיהם. והננו מברכים ע"ז בלב מלא רגשי קודש, לד' הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה."

(מקורות: איוב פרק לט | "אור הבוקר" | עולת ראיה)

שנזכה להבדיל בין האור לחושך, הטוב והרע. ונזכה להביט ולהבחין בגאולה השלמה ההולכת ומאירה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות