שאל את הרב

המתנה בין בשר לחלב

חדשות כיפה הרב יוסף אלנקווה 25/10/02 12:24 יט בחשון התשסג

שאלה

לכבוד הרב, השלום והברכה,

ישנו דבר המפריע לי כבר זמן רב, ההמתנה בין בשר לחלב. כדי לדעת את הסיבות לדבר זה החלטתי ללמוד את הנושא מבסיסו בגמרא, פרשנים ראשונים ואחרונים. הגעתי למסקנה שישנם הרבה ראשונים שהחליטו שאין צורך לשמור ביניהם, אלא צריך שיהיה הפסק של הסעודה- כלומר תפסיק סעודה זו ע"י ברכת המזון ותוכל ישר לאכול חלב. ישנם גם הרבה פרשנים ראשונים ואחרונים אשר פסקו להמתין שש שעות בין הבשר לחלב. אם בגלל שמא נשאר טעם, ואם בגלל שמא נשאר בפיו מהבשר ואז מגיע לאיסור מהתורה של אכילת בשר וחלב ביחד.

א. מדוע פוסקים כמו הפרשנים הראשונים והאחרונים אשר פסקו שיש צורך וחיוב לשמור ביניהם ולא כדעת האחרים?!

ב. אני הבנתי שזמן השש שעות הגיע במקרה (עפ"י הרא"ש) כיון שאז אכלו שתי סעודות ביום והזמן הרגיל של המתנה בין הארוחות הוא שש שעות, ואז זה מראה שאין שעה זו מחייבת, אלא במקרה הם שמרו שש שעות, וכך זה השתרש אצלינו, ואולי זה מראה שאין אנו חייבים לשמור על המתנה זו כמו פעם וניתן להוריד מהזמן?!

ג. האם ניתן לומר עפ"י ב. שזמן ההמתנה הוא נהג טעות?!

ד. הייתי שמח לשמוע בנוסף לתשובת הרב, איך הרב מרגיש ביחס לנושא. תודה רבה ושבת שלום!

תשובה

שלום לשואל!

הנני שמח שחקרת את נושא הבשר והחלב ואשריך שאתה זוכה להגדיל תורה ולהאדירה.
ברשותך אמנה כמה וכמה דברים.
תורתנו הקדושה כתבה "לא תבשל גדי בחלב אמו"
והגמרא במתכת חולין (קט"ו ע"ב) בררה לנו מה משמעות כתיבת פסוק זה שלוש פעמים בתורה.
וכידוע שלושה איסורים הם, אחד לאסור בישול ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור אכילה.
ובעמוד קי"ד בררה הגמרא מנין לבשר וחלב שאסור באכילה" ומעניין ששאלה זו נשאלה שם בסוגיא כמה פעמים והתנאים נתנו כמה וכמה מקורות לאיסור זה מן התורה.
ובגמרא הוסבר (חולין ק"ה):
"אכל בשר – אוסר לאכול גבינה, אכל גבינה – מותר לאכול בשר"
ומסביר רש"י שאחרי אכילת גבינה אפשר לאכול בשר אך לאחר אכילת בשר אסור לאכול גבינה "משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך בטעמו"
מהם כללי הגמרא להפסקה בין בשר לחלב?
ראשית ברור שמן התורה, כל זמן שיש בשר בין השיניים – אסור לאכול חלב, ולא משנה כמה זמן עבר מהאכילה.
מר עוקבא סיפר שאביו לא אכל גבינה ביום שאכל בשר, עד למחרת והוא מר עוקבא בסעודה הבאה אכל.
ואכן, התוס' הסבירו במקום שבסעודה הבאה, היינו לאחר שגמרו את הראשונה לחלוטין, וערכו שולחן חדש אפילו אם זה בסמיכות זמן.
אולם הרא"ש כתב במקום להיפך:
"פירוש, בזמנה שרגיל אדם לסעוד דהיינו מזון סעודת הבוקר עד זמן סעודת הערב – ופחות משיעור זה, אין לאכול גבינה אחר בשר"
וכן פסק הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות ט' כ"ח):
"מי שאכל בשר בתחילה בין בשר בהמה בין בשר עוף – לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן כדי שעור סעודה אחרת והא כמו שש שעות…"
וכך גם כתב הרשב"א.
וראה את הדעות הרבות בענין שהובאו בדברי חמודות על הרא"ש (חולין ק"ה אות כ"ה)
וכן פסק הטור וכן פסק השולחן ערוך (יורה דעה פ"ט): "עד שישהה שש שעות"
אם כן, אין כאן "מקרה" כמו שכתבת, הרמב"ם והרא"ש לא כתבו במקרה, כך הם הבינו את הגמרא, וכך הבינו הרבה מהפוסקים אף שיש כמו התוס' שהבינו אחרת.

ולכן פשוט וברור שלרוב הדעות כבר אז ובודאי היום יש לשמור שש שעות וזה מכוון ולא במקרה.
ואינני רוצה כעת להוסיף לך דברים חמורים בענין בשר וחלב גם עפ"י האר"י להלכה ולמעשה.
אמור מעתה
מנהג אבותינו קדוש הוא ויסודו בהררי קודש, ומקורו באברהם אבינו שקודם נתן גבינה וחלב ואחר כך בשר למלאכים, ואם היה חושב כמוך, מה אכפת לאברהם אבינו שיאכלו בשר ואחר כך ישתו ויאכלו חלב???
בהצלחה.

כתבות נוספות