שאלה
בס"ד
שלום רב
אני יודע שיש כביכול מחלוקת האם שינת קבע ביום מהווה הפסק וצריך לברך ברכות התורה,אבל הרוב נוהגים שלא וככה נפסק,לפחות אצל הספרדים.
אז אני כשאני יושן ביום,כשאני קם אני מסתמך על דעה אחת שלא מברכים,אך בכל זאת כדי כביכול לפחות לצאת ידי חובה אפילו בכוונה,אז אני מהרהר את ברכות התורה בלב אחרי שינה של יום,ואם אני לא טועה ככה המליץ הבן איש חי.
אז רציתי לשאול,אם התעוררתי לדוגמא בבין השמשות או אולי אפילו לפני קצת,אני יכול פתאום להסתמך על הדעה שאומרת שגם ביום צריך לברך ברכת התורה,ולהגיד שהנה הרי גם ככה ספק יום ספק לילה,וגם אחרי שינה של יום אני מהרהר את ברכות התורה בלב.אז עכשיו הצד היותר חזק הוא לברך את ברכות התורה.
אז האם מבחינת הלכה אין אם זה בעיה,ולא נגרמת כאן ברכה לבטלה?
והאם אפשר בכלל,להסתמך על שני צדדים במחלוקת ופעם ללכת לפי מה שהכי נראה מתאים לזמן מסויים?
תודה.
תשובה
אכן השו"ע הביא את שתי הדעות בדין זה וכתב על הדעה שאין לברך לאחר שינת קבע ביום שכן נהגו. והפרי חדש כתב לברך. ועיין במשנה ברורה שמסכם לאחר שמביא פוסקים רבים אשכנזים וספרדים, שהמברך לא הפסיד.
הדרך בה אתה הולך, גם היא מנסה לעשות פשר בין השיטות.
לסיכום: בדין זה מי שמברך יש לו על מי לסמוך, ומי שאינו מברך יש לו על מי לסמוך.
ולמי שאין מנהג: או שישאל את רבו, או שימנע מלבך שהרי כך כתב השו"ע. ואתה המשך במנהגך.
בשאלה האם ניתן ללכת פעם אחת לפי צד אחד במחלוקת ופעם אחרת לפי צד שני, התשובה פשוטה שבדרך כלל לא.
פעמים רבות השיטות השונות רואות באופן שונה הגדרות שונות בהלכה, ולכן האדם יוצר מצב בו מעשה א שלו סותר מעשה ב.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם