שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
אתחיל בהקדמה קטנה- אני בן 16, ילד מתחזק למשפחה חילונית. משתדל ככל שביכולתי לקיים כמה שיותר מצוות, אך לצערי במציאות שאני חי בה (משפחה חילונית וסביבה חילונית) לא הכל עולה בידי להצליח.
המשפחה שלי מסורתית (קידוש בשבת, לא אוכלים חמץ בפסח וכ'), אך לצערי לא דתית.
במסגרת פרוייקט חיזוק הקשר בין יהדות הארץ ליהדות התפוצות, אני נוסע לחו"ל בשבוע הבא ואחזור רק בערב חג הפסח.
המציאות היא שאני זה שעושה את בדיקת החמץ בבית (המשפחה שלי לא עושה זאת). לצערי אני אחזור רק בערב החג, מה שאומר שלא אהיה בבית על מנת לעשות בדיקת חמץ.
אף אחד מהמשפחה שלי לא יעשה בדיקה כזו, ואני לא יכול להזיז את הנסיעה.
מה עושים במצב כזה כבוד הרב?
בנוסף, ארצה לעלות סוגיה נוספת.
אני בכור, ועד עכשיו- לא צמתי בתענית הבכורות בעקבות זה שהלכתי לסעודת מצווה בבית כנסת.
כאמור בשעה סעודת המצווה אני אהיה במטוס, וגם אם אצטרך לצום- לא יהיה באפשרותי לאכול מספיק בשביל להחזיק בצום הזה (אני אהיה במטוס).
מה עלי לעשות? האם ישנה אפשרות שאקרא את כל מסכת אבות ואסיימה בערב החג, ואז אעשה לעצמי סעודת מצווה קטנה במטוס שתפתור אותי מהצום לאורך היום? האם הצום הזה הוא בגדר של חומרה בלבד ואכן תהיה לי הרשות שלא לצום? (כמו שאמרתי, לא יהיה לי מספיק אוכל ושתייה במטוס בשביל לאכול לפני הצום, וכמו כן, היות ואני אהיה בין מדינות- לא אדע במדוייק מתי נכנס הצום).
שאלות אלו מטרידות אותי מאד.
* ארצה לציין שאני נוסע במסגרת פרוייקט שומר שבת שמספק לנו ארוחות כשרות.
תודה מראש כבוד הרב!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
השאלות שלך מקבלות מענה בדברי הרב אליעזר מלמד ב-'פניני הלכה'
1. תיקנו חכמים לבדוק חמץ בליל י"ד בניסן, אך מי שלא בדק בליל י"ד יבדוק ביום י"ד בברכה. ואם לא בדק לפני הפסח יבדוק בפסח בברכה, ואף אם ביטל את החמץ לפני פסח – יבדוק בפסח, כדי לקיים תקנת חכמים וכדי שלא יראה פתאום חמץ בפסח וישכח את האיסור ויאכלנו. ועל כל הבדיקות הללו יברך. ואם עבר הפסח, ונזכר שלא בדק חמץ – יבדוק, כדי שלא להיכשל בחמץ שעבר עליו הפסח שאסור מדברי חכמים. אבל על בדיקה זו לא יברך (שו"ע תלה).
2. לענין סיום ופטור מתענית - אין חובה דווקא לסיים מסכת:
גם בסיום ספר נביאים בעיון אפשר לעשות סעודת מצווה (אג"מ או"ח א, קנז). וכן נראה שכל מי שמסיים חלק בשולחן ערוך או ספר חשוב אחר יכול לעשות סעודה, כי ביסוד הדבר לא הגדירו דווקא מסכת בבלי, עיין חוות יאיר ע'. ומי שלומד מסכת משניות עם מפרשים, יכול לערוך לעצמו סיום, אבל אין לפטור בזה אחרים (יבי"א או"ח כו). ועיין עוד בפסקי תשובות תע, ט. לסיכום: כאשר הסיום הוא בדבר חשוב, כל המשתתפים בו פטורים מהצום. וכאשר הסיום חשוב ללומד אך אינו נחשב כל כך בעיני הכלל, הרי שהמסיים יכול לעשות סעודה ולפטור את עצמו מהצום. לפיכך, מי שמתחיל ללמוד, ועדיין קשה לו ללמוד מסכת משנה בעיון, כבר בלימוד פשוט של מסכת משנה או ספר קודש אחר יכול לערוך סעודת סיום, אבל אין אחרים נפטרים על ידי הסיום והסעודה שלו.