אמירת

שלום רחלי,

הייתי רוצה להתייחס לעצם הרעיון לשלב נוסח זה של שבועה, או הצהרה, במסגרת הטקס.

משמעותה של שבועה זו היא התחייבות לציית "ללא תנאי וללא סייג" לפקודות הצבא ולחוקיה של מדינת ישראל. אך כיצד יכול יהודי דתי לקבל על עצמו התחייבות כזו? אנו כיהודים מקבלים על עצמנו בצורה מוחלטת רק שלטון אחד- עול מלכות שמיים. רק לקב"ה ולחוקי התורה אנו נאמנים ללא תנאי וללא סייג. מי שהוא עבד של הקב"ה, אינו רשאי לקבל על עצמו את מרותו של שלטון אחר. גם כאשר אנו מצייתים לחוקי המדינה, ציות זה נובע מכך שהתורה היא המורה לנו לעשות כן. ובמקרה של סתירה בין חוקי המדינה או פקודות הצבא, לבין מצוות התורה- לא צריך להיות שום ספק למי נתונה נאמנותנו.

מדינת ישראל היתה מאז היוסדה גוף חילוני, שאינו מתנהל לצערנו על פי התורה וההלכה. ובפרט בתקופה האחרונה אנו רואים עד כמה חמור הדבר שחיילים דתיים ממלאים פקודות הנוגדות את ההלכה, מתוך מחשבה מוטעית שחובת הציות לצבא קודמת לכל. טעות זו היא שגרמה לכך שבגירוש תושבי גוש קטיף ובהחרבתו לקחו חלק חיילים דתיים רבים, ועברו בכך על עבירות חמורות ביותר, בניגוד לדעתם של גדולי הרבנים. כל יהודי מאמין, ובמיוחד חייל, חייב להחליט בצורה חד משמעית שאין בעולם אף גורם, לא צבא ולא מדינה, שאליו הוא "שומר אמונים" ומציית "לכל פקודותיו"- חוץ מריבונו של עולם.

ולכן לדעתי שבועה שכזו הנה בעייתית מאד לכשעצמה, משום שהיא מהווה התחייבות לשלטון חילוני, דבר הסותר את ההתחייבות היחידה שלנו כיהודים כלפי הקב"ה. ולכן כדאי לוותר עליה בכלל.

אם בכל זאת תחליטי לכלול את השבועה בטקס, אין לנסח אותה כשבועה אלא כהצהרה, בשל חומרתה של השבועה ביהדות והאיסור להישבע אפילו על דבר אמת. כך נוהגים כל החיילים הדתיים המושבעים במסגרת הצבא, ואין בכך זלזול בצבא אלא הכרה בחומרת השבועה. גם אין לומר "אני נשבר" שכן זה הופך את הדבר לבדיחה, וגם הצופים יחשבו שבאמת נשבעתם ויטעו לחשוב ששבועה כזו מותרת.

לכן, אם בכלל אומרים את הנוסח הזה, מומלץ לאמרו כך:

"הנני מצהיר על נאמנותי למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים, והריני מקבל על עצמי את עול משמעתו של צה"ל, לציית לפקודות ולהוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים, ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחרות ישראל. אני מצהיר!"

מנוסח זו הושמטה לשון השבועה, וגם המוחלטות של הנאמנות- המלים "ללא תנאי וללא סייג", ו"לציית לכל הפקודות". כך מצד אחד אנו מביעים נאמנות אמיתית למדינה ולצבא, שהם חשובים ויקרים לנו, ומצד שני מבהירים לעצמנו ולכולם שנאמנות זו הנה בתוקף רק כשאינה סותרת את מחוייבותינו ליהדות.

בברכה,
צוות משיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
karnei_shomron@intermail.co.il