שאלה
שלום הרב שוקרון,
שמעתי רבנים שמחליפים ואומרים "אלוקים" במקום "א-לוהים", "קל" במקום "א-ל", "צבקות" במקום "צ-באות". מרבנים אחרים שמעתי שאומרים כרגיל.
אודה לרב אם יסביר לי מה ההלכה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואל שלום
אכן הנושא שנוי במחלוקת.
לדעת הרב אפשטיין בעל "ערוך השולחן", משום זהירות באיסור 'לא תשא' יש לומר אלוקים. (וכן כתב רבי חיים פלאג'י זיע"א).
לעומתם, חלק מהפוסקים כתבו שכמו שאסור לכנות שם לחבירו – קל וחומר שמו של הקדוש ברוך הוא.
לכן, אם יש צורך להזכירו – אין זה נחשב 'לשוא', ואז יש לאומרו כהוגן. ואם שמו של ה' נאמר ללא צורך, יש בזה סרך של 'לא תשא' ומשום יראה אנו נמנעים מלאומרו בדרך חול.
דעתי כדעת הפוסקים שכתבו שאין איסור להגות את שמו של הקדוש ברוך הוא כשזה לצורך, ודרך כבוד.
בשולי הדברים אעיר- לגבי כתיבה, ירגיל אדם את עצמו לא לכתוב שם השם במלואו אלא יפריד על ידי מקף: א- להים, א- דני, י- הוה. כך ימנע מאיסור השמדת שם השם.
(מקורות: שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן נו | שו"ת מקוה המים חלק א יורה דעה סימן ג |
וראה דיון זה באורך בשו"ת יביע אומר חלק ג אות יג - מסקנתו: "מי שדורש ברבים ומזכיר פסוקים בדרשתו, רשאי לומר ה' כקריאתו, ולא יכנה לומר השם. ואפילו אם אינו אומר כל הפסוק אלא רק חלק ממנו, רשאי להזכיר שם ה', או א-להים. אבל במטבע הברכות שבתלמוד אין לומר שם ה' כקריאתו, אלא יאמר השם, וכן יאמר אלוקים או אלוקינו בקו"ף")