אכילה בבית כנסת

שלום לאיל .

בית כנסת הוא 'מקדש מעט ' ואנו חייבים בכבוד המקום ובמוראו ,- ' את מקדשי תיראו '
שהדין הזה הוא לגבי בית המקדש שיבנה במהרה ולגבי בתי כנסיות .

ועל כן אמרה הגמרא במסכת מגילה דף כח. :

"תנו רבנן בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהם
ואין ניאותין בהם ואין מטיילין בהם ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואין מספידין בהן הספד של יחיד אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים ".

וכן פסק מרן בשולחן ערוך אורח חיים סימן קנא סעיף א :

" בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהם קלות ראש כגון: שחוק והתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ות"ח ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם, מדוחק..".

והוסיף על כך הבן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת ויקרא :

" .. ויש מחמירין גם בשתיית המים ונכון להזהר היכא דאפשר, מיהו בני אדם הבאים לבית הכנסת ללמוד זוהר הקדוש איזה שעות קודם מנחה בימות הקיץ שיש חום הרבה ואי אפשר בלא מים אין להחמיר:".

תראה כמה חמור ענין האכילה בבית הכנסת .

ואפילו בסעודת מצוה אם היא 'סעודת שכרות ' – אסור , וכדבריו שם :
" וכל סעודה שיש בה שכרות אע"פ שהיא של מצוה כגון סיום מסכתא אסור בבית הכנסת ובית המדרש"
והמשנב'ר כתב שאם אין מקום אחר בעיר להאכיל עניים , מותר בדוחק ודווקא בבתי כנסיות שבחוצה לארץ .

אמור מעתה , לבחורי ישיבה השוקדים על לימודם מותר לאכול בבית הכנסת אם אין להם ברירה .
ואם מגישים מיני טעימא או תרגימא בלימוד לעורר את האנשים או לזכות אותם בברכות
אם יש חדר לימוד בבית הכנסת , עדיף , ואם אין מותר .