אזכרה אלהים ואהמיה - שינוי נוסח

לשואל שלום

יש כאן שני נושאים בהם צריך לדון:

א. האם הדברים הנאמרים אינם נכונים?

ב. האם ניתן לשנות בתפילה מ'מטבע שטבעו חכמים'?

א. המשפט השנוי במחלוקת הוא: "וְעִיר הָאֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה". מזמן כתיבת הפיוט במאה השמינית תחת שלטון הערבים ועד היום העיר ירושלים עברה תמורות רבות, וללא ספק מצבה השתפר בצורה משמעותית. אך עדיין, חלקים נרחבים בעיר העתיקה אכן נמצאים במצב של שפל; אם זה הפחד המלווה את היהודים הפוקדים את השוק הערבי, או השפל המבזה מאין כמוהו על הר הבית, סכנת היהודים הגרים ברובע המוסלמי המהווה שליש מן העיר (כ-1000 נפש) וכו'.

לכן מסופקני אם ההגדרה העדינה לירושלים "מושפלת", כבר הפכה ללא רלוונטית.

ב. "ר' יוסי אומר: כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו". לכן באופן פשוט אין לשנות ממה שחיברו חכמים בתפילה. אלא, שיש להעלות שתי נקודות בנידון דידן-

קודם כל – חכמים עליהם דיבר רבי יוסי הם כנראה אנשי כנסת הגדולה ונביאים שביניהם, ולא פייטן בן המאה השמינית, חשוב ככל שיהיה (במקרה הזה- יהודי איטלקי ששמו 'אמתי' שביוגרפיתו לוטה בערפל כבד).

שנית – דברי ר' יוסי הופנו אל אדם ששינה מן המטבע ללא סיבה ("ראה פת, ואמר: כמה נאה פת זו! ברוך המקום שבראה!" במקום ברכת המוציא). אין הדבר דומה לשאלתך, בה הסיבה ברורה, משום "מדבר שקר תרחק" (כמובן בתלות לסעיף א' דלעיל).

וכבר קדמנו רבי חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב חלק א סימן יד) בפסיקתו המהפכנית לגבי תפילת 'נחם' בתשעה באב על ידי שינוי לשון ההווה ללשון עבר בעקבות ניצחון ששת הימים; "נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר שהיתה חרבה ובזויה ושוממה. מבלי בניה היא ישבה וראשה חפוי..", ועוד הצעות כתבו הרב גורן, והרב דוד שלוש ורבנים נוספים (רוכזו כולם במאמר ב'תחומין' כא, וכן מתנגדיהם).

לכן, לדעתי הדלה משום ספק ספיקא לחומרא, אין לשנות. אך המְשַנה יש לו בהחלט על מה ועל מי לסמוך. בכל מקרה- ראוי לפתוח שאלה זו ברמה הלאומית בכל שינוי משמעותי בשלטון היהודי בעיר ובצביונה.

בשורות טובות