שאלה
שלום לכבוד הרב,
השאלה שלי נוגעת בנושא של תרומת כליה, בעיקר בעקבות הקמפיין של ארגון "מתנת חיים".
ראיתי ציטוט של הרב שלמה זלמן אויערבך, שקבע שאם האדם החולה מאוד נמצא בקרבתו (ומוכר לו), בהחלט מותר לאדם לעבור אפילו סבל רב, כמו למשל לתרום לו כליה, כדי להציל את חייו.
נקודה זו עומדת בבסיסו של דיון (למעשה) אצלנו במשפחה האם נכון לתרום כליה דרך ארגון לדוגמא מתנת חיים – כאשר המטרה של התורם היא התרומה עצמה ולא הנתרם – שבכלל לא יודע מי יהיה.
הטענה הראשונה היא שהתרומה נובעת מהרצון לתרום, וההשפעה הגדולה של מעשה זה על התורם. בוודאי יהיה מי שצריך שסובל כעת בטיפולי דיאליזה שזקוק לכליה, למרות שאין כלל קשר לגביו. ובוודאי שאם מסתובבים במחלקות של בתי חולים אפשר למצא אנשים סובלים וזקוקים להשתלת כליה.
הטענה שכנגד היא שאם ח"ו יש מישהו מהמעגלים הקרובים כגון משפחה, קהילה או עבודה, בוודאי אם מתאים צריך לתרום אבל אין היתר לפגוע בגופו אם אין חולה אנוש מוטל לפניו. ואין צורך ללכת ולחפש את החולה, שזה מקביל למי שתורם יותר מחמישית כספו. מיכוון שתרומת כליה בניגוד לתרומת דם או מח עצמות יש בה בוודאי סיכון כלשהו (ניתוח בהרדמה, סיבוכים שעלולים להתעורר והמשך חיים עם כליה אחת בלבד), אולי פחות חמור ממה שחשבו בדורות הקודמים, אבל עדיין קיים סיכון.
וכן שאי אפשר לדעת כלל לאן תגיע התרומה, גם אם הכרת מישהו שזקוק להשתלה והתחברת לסבל שלו, כלל לא ברור שהכליה שתתרום תגיע לאותו אדם, למרות שברור שמי שצריך תרומה בוודאי סובל. וגם כלל לא ברור אם בכלל תציל את חיו של הנתרם (בגלל סכנת הדחיה או מצבו של החולה...) והתרומה המאד משמעותית הזו תהיה לשווא .
אודה על תשובתך.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
בשאלות עמוקות ומורכבות מעין אלה – תמיד טוב ״לחזור על הראשונות״:
תרומת כליה מצילה חיים של אדם, או למצער משפרת את איכות החיים שלו בצורה דרמטית.
היא אכן לא נועדה לתת לתורם תחושה טובה, או כל תמורה אחרת.
אולם גם כשהיא נותנת לתורם תחושה טובה, ולשיטות שונות – גם אם מדובר בתמורה כספית, היא מצילת חיים.
לכן, גדולי הפוסקים פסקו שמותר לאדם לפגוע בגופו כדי לתרום כליה, בעיקר לאור ההערכה הרפואית שמדובר אמנם בסיכון, אבל לא בסיכון גדול, לאחר שהתורם נבדק היטב. בשל העובדה שהסיכון לא גדול – התירו הפוסקים, ואפילו דנו בשאלה האם אדם חייב (והגיעו למסקנה שלא) לתרום כליה גם לאדם אנונימי. למעלה מכך, בשל העובדה שמדובר ב׳שוק׳ בינלאומי – גם תרומה לאדם מעם אחר מהווה למעשה מעשה חשוב מאוד מצד עצמו, וגם מצד העובדה שבמקרים אחרים – ייהנה יהודי מתרומת אדם מעם אחר
לגבי אחוזי ההצלחה – הם די גבוהים. גם זה מהווה שיקול. ובכל מקרה – אפשר שהתרומה תהיה לשווא, אבל המערכת של תרומת כליה בכללה מצילה חיי אדם. יש הרבה מצבים של מצבי פיקוח נפש בשבת שחילול השבת היה לשווא, ובכל זאת ״אין הולכים בנפשות אחר הרוב״.
על כן, נראה כי העמדה הפסיקתית המקובלת היא היא הנכונה.
אדגיש כי אני מכהן כיו״ר הוועדה האתית המייעצת למרכז ההשתלות בישראל, והמניעים שלי הם בדיוק אלה שכתובים בתשובה לעיל.
כל טוב ויישר כוח