שאלה
האם אפשר/רצוי לכוון בתפילה על משמעות אחרת מהפשט או מהפשוט שאליו התכוונו אנשי כנסת הגדולה, האם יוצאים בזה ידי חובה.
דוגמא ששייכת לעולם שלי,
אניב"ה יצאתי מסכנה רפואיות אנושה.
אז ברור לי ברגש מרגיש לי נכון בשכל,
לכוון ב,מחיה מתים" "פוקח עוורים" "מתיר אסורים" "זוקף כפופים" וכו', על אותה יציאה ממוות ולא על הבוקר בבוקר שהתעוררתי...
מרגישה חובת הודיה כל יום.
מצד שני, אני בכלל לא מחוברת לנס של היום הזה והבוקר הזה, לא וכרת להודות על זה...
ויש עוד דוגמאות רבות,
"לכל חי רצון" לפי מצודות - את מה שהוא רוצה\ לפי רש"א רצון זה שפע,
ורב אחד אמר לכוון פשוט על הרצון, שהשם נותן לי רצון ומואיבציה לתהליכים בחיים.
אז:
1. האם מותר "להמציא" לפי ההרגשה.
2. האם מותר לכוון בזה במקות הכוונה המקורית?
לכוון כמה כוונות (המקורית ושלי) מאוד מורכב לי ממבחינת קשב וריכוז.
לפעמים אני רוצה את זה, ואיך הברכה שאח"כ מפספסת, מגלה שאמרתי ולא שמתי לב שעברתי אותה בכלל.
תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הכוונה המרכזית בתפילה היא - לפנות אל ד': המילים והמשפטים שאת אומרת מכוונים אל ד'.
אין הלכה שקובעת על מה בדיוק צריך לחשוב, ואיזה תכן להעניק לכל משפט בתפילה.
לכן כל מחשבה בתוכך שקשורה למילים שאת אומרת מתאימה להיות כוונה.
אציין שיש לי קושי להבין את הקביעה שלך: "אני בכלל לא מחוברת לנס של היום הזה והבוקר הזה".
דווקא כמי שעברה ארוע רפואי קשה, את אמורה להבין יותר מכל אחד אחר, את ההודאה על כל יום שעובר בבריאות ובשלום.
תזכי בעז"ה לתפילות עמוקות ומשמעותיות, ולאריכות ימים ושנים בבריאות טובה.