שאל את הרב

תורה היא וללמוד אני צריך?

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 07/11/18 17:26 כט בחשון התשעט

שאלה

שלום הרב.

אני פונה דווקא אליך מתוך הערכה רבה להשקפת העולם הפתוחה והמקשיבה שהרגשנו ממך בניגוד להרבה דמויות אחרות.

אני והאיש שלי נשואים 10 שנים עוד מעט. בשנים האחרונות עולמנו עבר טלטלה בעקבות הסיפור בצפת עם עזרא שיינברג.

קצת קשה לארגן על הכתב את הכל, מקווה שאצליח לדייק.

לאיש שלי תהיות עמוקות בנוגע לתורה שבעל פה, אמיתותה, בנוגע לגמרא, הוא מאד מתקשה להבין איך יכול להיות שהגמרא דנה בדברים שהיום לדבר עליהם ייחשב סטייה. הוא לא מבין איך אנשי הגמרא שעשו מעשים שאנו לא היינו מעזים לחשוב עליהם, הם אלה שמורים לנו כיצד לחיות את חיינו.

זה בגדול...

התחושות האלה התחזקו מאד עם כל פרסום על "איש תורה" שסרח.

איך ניתן לסמוך על דברי בשר ודם?

בסוף מי ש"מנהל:" את חיינו זו התורה שבעל פה שאנשים ישבו ודנו והחליטו וגזרו על הציבור.

זה הרבה מעבר להכרעת דין..

אני הרבה פחות דיכוטומית, אני מצליחה לשמוח בחיי התורה שלי, כי אני מרגישה שהרבה דברים נכונים לי. ואם הרוב נכון לי, המיעוט שמטריד אותי לא משתלט.

אבל קשה לי מאד. אני משתדלת לתת לו מרחב, לא לשפוט, שהוא יהיה הוא ואני אהיה אני.

אבל זה קשה לי כל כך.

בחרתי בן תורה. נכון שמשתנים, אבל המרכז שלי שלא השתנה, והצורך שלי בבן תורה, שקם והולך לבית הכנסת, שילמד מה שטוב לו מידי פעם, אני לא מחפשת רב בבית, אלא שותף לדרך שלי ושל הילדים.

אז מה אני שואלת בעצם?

אין ספק שמול התהיות שלו בהחלט לא ניתן לעצום עיניים.

ואני מניחה שהרבה שאלו כבר לפני.

מה זאת הגמרא הזאת?

איך יכול להיות שיש בה סיפורים כל כך הזויים ומיניים?

איך לא נותנים לזה לבטל את כל התורה שבעל פה?

למה שאקבל על עצמי נידה דרבנן?

אני יודעת שזה מבולבל ורק על קצה המזלג.

מקווה שניתן להבין משהו מהבליל הזה ואשמח לקצה חוט.

תודה.

תשובה

שלום וברכה

קשה שלא להיות שותף במה שאת מתארת. הטלטלה העזה בשעה שאנו פוגשים סטייה חמורה בתוך עולמה של תורה אינה נעצרת רק במקום שהיא נוצרת, אלא מתגלגלת לערעור ולטלטול העולם הרוחני כולו.

זעזוע עשוי להיות גם הזדמנות גדולה. ואני רוצה להציע בפניכם את האפשרות לנצל את הסערה הפנימית הזו לאפשרויות הגדולות שנמצאות דווקא בנושא עצמו.

התורה לימדה אותנו לא לעצום את העיניים.

לא בפני האור הגדול שיש במיניות.

לא בפני הצללים הנוראיים שיש בה.

אין סטייה מינית שלא מוזכרת בספר בראשית: ניצול מיני על ידי בעלי סמכות (״ויראו בני האלוהים את בנות האדם״; פרעה; אבימלך;), אונס נשים (דינה); תקיפה מינית על ידי אישה (אשת פוטיפר), בתוך המשפחה (״וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו), תקיפה מינית של גברים את גברים (הוצא את האיש ונדענו), זנות (תמר המתחפשת לקדשה) ועוד ועוד.

התורה לא עוצמת עיניים.

ובעקבותיה גם לא הגמרא.

לא זו בלבד, אלא שחלק מהדברים עברו שינויים גדולים של התייחסות, שאף שבשעה שהתחוללו היו נחשבים כנורמה מותרת, הם הפכו להיות אסורים לחלוטין, והתורה שבעל פה הוציאה אותם מאפילה לאורה. וחלק מהדברים השתנו במשך הדורות (חרם דרבינו גרשום), ועוד ועוד.

זו הדרך המיוחדת של התורה והתורה שבעל פה.

והתורה גם לא עוצמת עיניים מפני העובדה שייתכן שאדם ענק - יפול.

אשמח אם תקראו ביחד את https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=4527.

ולכן, צריך להיזהר מאוד.

בין במתן אמון בעצימת עיניים.

ובין באיבוד האמון בבני אדם. יש בנו צדיקים רבים, וישרים רבים, והגונים רבים, ואנחנו מתחברים אליהם, ויונקים מהם מתורתם ומוסריותם, ובד בבד שומרים על עינינו פקוחות לבל ניפול ברשת נוכלים.

זה העולם בו אנו חיים. לטוב. לרע. למסובך. לפשוט.

וזו הגמרא, שהיא מפגש של בני אדם, הטובים והמעולים שבהם, עם תורת ד׳, ואנו נותנים בה אמון גדול, והיא נהפכה לחוט השידרה של הלימוד בישראל.

ובד בבד אנו יודעים שיש גם צללים: צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.

והחיבור שלנו לעולם של הצדיקים הופך אותם למקור סמכות לגבינו.

גם לפרשנותם את התורה.

וגם לגבי פרשנותם והתורה שבעל פה.

מה אני מציע לעשות ?

לפחות אחד הצעדים הוא דווקא להדחיק לרגע את השאלות האלה.

לא להדחיק. להדחיק לרגע.

אלה שאלות שראויות להישאל, ולכן לא להתעלם מהן.

אולם להקדים להם דבר מה:

בלשון המשנה ״קודם שיקבל עליו עול מלכות שמים ואחר כך עול מצוות״.

להתחבר קודם לשמיים.

להתפלל, לרקוד, להתייחד, להתקשר, להתנגן, לעבוד עבודה פנימית מול הקב״ה, ולחדש את הברית איתו.

ולאחר מכן, לשוב לשאלות אלו, והם יפתחו פתח הן של מתן אמון גדול בחכמי התורה שבעל פה, והן של עיניים פקוחות שלא ליפול בטעות ברשתם של רמאים ומחללי שם שמיים.

האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?

כל טוב ותפילת הדרך

כתבות נוספות